186
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
"לא נוכל לעלות..."*+ - ואם כך, כיצד השווה אותם משה למרגלים, ואמר להם "קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים..." - רק משום שאפשר לפרש שהם נשארים בעבר הירדן המזרחי מפני פחדם*?
ב) בני גד ובני ראובן באו אל משה בבקשה "אם מצאנו חן בעיניך... אל תעבירנו את הירדן". מובן, שאילו היה משה אומר, שאין הוא חפץ למלא את בקשתם - הם היו מוכנים להיכנס לארץ ישראל, ואין מקום לטענה "ולמה תניאון...". מדוע אפוא, כאשר משה לא נענה לבקשתם - הוא הוכיחם בהרחבה ובפירוט "כה עשו אבותיכם... ", ומהו המקום לתוכחה זו?
ג) לאחר שאמרו בני גד ובני ראובן "ואנחנו נחלץ חושים...", הסכים משה רבינו לכך מיד, בלי להוכיחם וכדומה. מכך יוצא, שהישארותם "פה" היתה מכוונת לרצון העליון. מדוע אפוא אנו מוצאים, שעקב הישארותם בעבר הירדן הם גורשו לגלות לפני כל ישראל
מטות גב
- "נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך"%?
ב. הישיבה מחוץ לאר> ישראל - בלת? רצויה
לכאורה, אפשר היה לתרץ, שטענת משה לא היתה רק על אי רצונם לצאת למלחמה, אלא גם על עצם הענין שהם בחרו לעצמם ארץ אחרת במקום ארץ
הערות
- 4. שלח יג, לא.
- 5. באלשיך כאן, שכוונת משה ב"כה עשו אבותיכם גו'" היתה, "שאפשר כי לא כן לבבכם. כי אף שאין בדבריהם נפתל ועקש .. התחלתם בשבח ושמא תסיימו בגנאי, כי כה עשו אבותיכם שהראו סימני טהרה והתחילו בשבח .. סיימו בגנאי .. כן אפשר בלבבכם גם אתם".
- 3. אבל אינו מובן: מכיון "שאין בדבריהם נפתל ועקש" ומשה חשש רק "שמא תסיימו בגנאי", איך אומר - ובפרט באופן של וודאות כזו ולגריעותא: "קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים גו'".
- 4. שיחות 11
- 6. משלי כ, כא ורש"י שם. במדב"ר פכ"ב, ט (וראה שם, .
- 6. ואף שברש"י למשלי שם (ועד"ז במדרש שם, ט) "דברו בבהלה .. עשו את העיקר טפל שהקדימו צאנם לטפם" - מכיון שלאחר שמשה אמר להם "בנו לכם (תחילה) ערים לטפכם ו(אח"כ) גדרות לצאנכם" (לב, כד. רש"י שם, טז) ודאי עשו כהוראת משה (וראה פסוק לו: "ערי מבצר וגדרות צאן"), לא מסתבר לומר שזה שגלו קודם שאר השבטים הוא רק לפי שבתחלה בדיבורם הקדימו צאנם לטפם.
- 7. ובודאי גם בפועל עשו דבר בלתי רצוי. ועיקר הענין ד"נחלה מבוהלת בראשונה" הוא כמ"ש שם רש"י לפנ"ז "שנבהל .. שמיהרו ליטול חלקם בעבר הירדן". וכבמדרש שם (פסקא ז) "וישבו להם חוץ מארץ ישראל לפיכך גלו תחלה מכל השבטים". וראה גם (מ"כ בשם) רש"י לב"ר רפע"ב: תפסו בעבר הירדן שה" מצוי להם ראשונה אע"פ שא"י היתה טובה הימנה. וראה לקו"ת בחוקותי (נ, ב) שזהו"ע "נחלה מבוהלת בראשונה"*.
- 8. *) בלקו"ת שם: "ומה דמשמע שלא נכון עשו בזה, זהו משום שעשו את הטפל עיקר". אבל (א) ביאור זה הוא בהמשך להפ" ש"חנוך לנער ע"פ דרכו הוא מעלה ושבח שראוי לעשות כן", אבל בתחלת המאמר שם: "וע"ש הפי" כפשוטו במ"כ ובידי משה בשם פירש"י ונכון הוא". (ב) גם לאחרי שמבאר שם המעלה שבארץ מקנה, כותב "כי א"י דוקא .. והם בחרו לקבע גמור בחי" זו דמקום מקנה".
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט לקו"ש ח"ח ע' 186
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.