183
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מסירת הלכות טומאה* - "תתחטאו" - כטעות?
ב. "כאשר צוה ה'' - על מה נאמרז
לאחר מכן מצטט רש"י את המלים "כאשר צוה ה'... " ואומר "תלה ההוראה ברבו".
גם כאן יש להבין:
פירוש המלים "זאת חקת התורה" הוא, ש"זאת" - הדברים הנאמרים בהמשך, הם החוקה היחידה של התורה בכללותה. = ולפיכך מרחיב רש"י בפירושו בתחילת פרשת חוקת "לפי שהשטן ואומות העולם מונין...", ומסביר שחוקת פרה אדומה, שעליה נאמר "זאת חקת התורה" שונה מכל החוקים האחרים בהיותה בלתי מובנת בשכל האדם לחלוטין?. ואין מובן: הלכות גיעולי עכו"ם מובנים לפי ההגיון ואינם חוקה, וכיצד מתאים לומר כאן "זאת חקת התורה"*?
הכרחי לומר, שב"זאת חקת התורה" התכוון אלעזר להלכה הקודמת של "הזאת שלישי ושביעי", אשר אמר משה?, ועל כך הוסיף אלעזר "אך את הזהב..." - "אך לשון מיעוט" שאפילו לאחר טיהור הכלים מטומאת מת, אסור להשתמש בהם עד להגעלתם"?'.
ולפי זה אין מובן: המלים "אשר צוה ה' את משה" באות כהמשך ל"זאת חקת התורה", אשר בכך הכוונה היא לדברים שאמר משה. מדוע אפוא אומר רש"י "אשר צוה ה'... - תלה ההוראה ברבו", אשר לפי זה מוסבות המלים "אשר צוה" לדברי אלעזר - "אך את הזהב..."?
ג. = טעותו של משה: מי החטאת מטהרים ומכשירים ההסבר לכך הוא:
כדי להזכיר את הלכות טומאה, אשר "הזהיר לכם משה" לפני כן, מספיק שאלעזר יאמר "זאת חקת התורה", ללא
הערות
- 1. 6, ועיין פרש"י (לא, כג).
- 7. נתבאר בארוכה לעיל ע' 129 ואילך.
- 8. ברא"ם ר"פ חקת, ש"זאת חקת התורה" שבפרשתנו קאי רק א"אך במי נדה יתחטא" (לא, כג). אבל מפשטות הכתובים משמע שקאי (או אדלעיל מיני', כדלקמן בפנים. או) על כל הפרשה שלאח"ז. ופשיטא שאין מקום לומר (בדרך הפשט עכ"פ) שעה"פ "אך את הזהב גו'" שנאמר מיד, לא קאי, ועה"פ "אך במי נדה יתחטא" שבכמה פסוקים לאח"ז - קאי. ובפרט שעיקר "ההוראה" של אלעזר - שעלי' אמר "זאת חקת התורה" - היא הלכות גיעול (שהרי "אך במי נדה יתחטא" אמר גם משה - עכ"פ בנוגע לכל הורג גו' וכל בגד גו'). וראה לקמן הערה 14.
- 4. מטות א שיחות 17
- 9. ואף שטהרת מי חטאת מונה רש"י (אחרי יח, ד) בהסוג ד"חוקותי" לשון רבים (ראה בארוכה לעיל שם) - י"ל שמכיון שעשיית הפרה הוא בכדי לטהר באפרה, לכן "זאת חקת התורה" דפרה אדומה כולל גם (הפרט ד)טהרת מי חטאת. ושאני בפרש"י פ' אחרי שם, שמכיון שכותב רק "טהרת מי חטאת" (ולא "פרה אדומה" כבפ' בשלח טו, כה), כוונתו לטהרת מי חטאת היא (לא כמו שהוא פרט ב"פרה אדומה", כ"א) כמו שהוא ענין בפ"ע שיש לו קצת הסברה בשכל, ולכן נכלל הוא בהחוקים שהיצה"ר משיב עליהן.
- 0. ראה רש"י פסוק כב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.