182
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א "בא לכלל כעס בא לכלל טעות"
מן הפסוק "ויאמר אלעזר הכהן... ואת חקת התורה אשר צוה ה' את משה"' מצטט רש"י את המלים "ויאמר אלעזר הכהן...", ומפרש: "לפי שבא לכלל כעס בא לכלל טעות, שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי עכו"ם". ומוסיף רש"י, שגם בענין היום השמיני למילואים? אנו מוצאים דבר דומה לכך, שכאשר בא לכלל כעס בא לכלל טעות, וכך גם בענין "שמעו נא המורים..."3 - על ידי הכעס טעה'.
יש להבין:
המונח "טעות" מתאים למקרה שבו ידוע דבר מסויים, אך הידיעה אינה נכונה - זוהי ידיעה מוטעית. אך כאשר פרט מסויים "נתעלם" מהאדם, והוא שוכח אותו, אין מתאים, לכאורה, לומר שהאדם טעה5?
הכרחי אפוא לומר, שדברי רש"י "שבא לכלל טעות" בקשר ל"נתעלמו ממנו הלכות גיעולי עכו"ם" מוסבים על כך, שכיון שמשה מסר את ההוראות "תתחטאו" לגבי כל הורג נפש וכו' וכל בגד וכו', ומכלל הן - אתה שומע לאו, וניתן להסיק מכך שלגבי דברים אחרים אין לעשות מאומה - לפיכך דבריו היו טעות.
אך אין מובן: הלכות טומאה והלכות גיעול הם שני ענינים נפרדים. ומדוע מוגדרת אי אמירת הלכות גיעול בעת
הערות
- 1. פרשתנו לא, כא.
- 2. שמיני י, טז ואילך.
- 3. חקת כ, ידיא.
- 4. ומה שרש"י אינו מפרש בא לכלל כו' שם על אתר: בפ' שמיני, החילוק בין קדשי דורות לקדשי שעה הוא דבר התלוי בסברא*, ולכן אין מוכרח כ"כ לפרש שם "בא לכלל כעס בא לכלל טעות", כי בדבר התלוי בסברא אפשר שתהי' מחלוקת מפני שאין דיעות בנ"א שוות ולא מפני שאחד מהם טועה, וכדמוכח לפני זה (משפטים כג, ב) דאחרי רבים להטות ובכ"ז בדיני נפשות אין אחד מכריע, שמזה מוכח דדעת המיעוט אינה טעות (ולהעיר מהחילוק שבין טעות בדבר משנה לטעות בשיקול הדעת - סנה' ו, א); בפ' חקת, סיבת הטעות י"ל שהיא כמפורש ברט"י (שם, יא) "והמה דברו אל
- 5. *) בזבחים (קא), א) "אלא אמר שמעתי ושכחתי", ובמפרשי רש"י (שמיני שם, כ) שכ"ה גם כוונת רש"י. אבל מפשטות לשון רש"י "הודה ולא בוש לומר לא שמעתי" (ומשמיט ואינו מסיים מאמר הגמרא שם) משמע כבפנים ההערה. וראה בארוכה לקו"ש חי"ז ע' 109 ואילך.
- 6. סלע אחר ולא הוציא אמרו שמא צריך להכותו כבראשונה". משא"כ בנדו"ד "שנתעלמו ממנו כו'", מוכרח לפרש "לפי שבא לכלל בעס כו'".
- 7. ובכדי שלא יוקשה (להעיר מפרש"י שמות ד, יד): למה דוקא הכעס שבפרשתנו הביאו לכלל טעות - ממשיך רש"י "וכן אתה מוצא בשמיני למילואים .. וכן בשמעו נא המורים כו" - כי לאחרי שלמדנו דבא לכלל כעס בא לכלל טעות - גם בהנ"ל י"ל הפי' שזהו מפני הכעס.
- 6. שלכן בפ' בלק (כה, ו) ובפ' פנחס (כז, ה) כותב רש"י רק "נתעלמה" - ולא "טעה".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.