179
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לגבי האפשרות "מקושש עצים היה" עדיין ניתן להסביר שרש"י מביאה כפירוש על הפסוק, כי מפשוטו של הפסוק מובן, שטענת בנות צלפחד התמקדה במלים "בחטאו מת" עצמן. ולכן סביר לומר ש"מקושש עצים היה" - כי אז מובן כיצד הן הצביעו על חטאו בדבריהן, כיון שמשמעות המלה "בחטאו", החטא שלו, היא - חטא של יחיד, ומבין החטאים המפורסמים בדור המדבר הרי החטא שהיה חטאו של יחיד הוא חטא מקושש העצים'. בעוד אשר אם "מן המעפילים (בלשון רבים) היה", יש צורך להסביר בדוחק, שבדבריהן "בחטאו מת" הסתמכו בנות צלפחד על כך שבאמצעות דבריהן אלו יחקרו משה ואלעזר וכו' את הענין ויניעו למסקנה שאביהן היה מן המעפילים.
אך עדיין קשה, מדוע כותב רש"י גם את האפשרות "מן המעפילים היה" כפירוש על הפסוק, והרי על אפשרות זו אין הוכחות מן הפסוק.
עקיבא אומר: מקושש עצים היה', 'דבי ₪שמעון אומר: מן המעפילים היה'. אמנם, מן הפסוק עצמו אין הוכחה מה היה חטאו של צלפחד, אך יש מעלה מיוחדת בכל אחת משתי האפשרויות, לפי שיטותיהם היחודיות של בעלי המאמרים - רבי עקיבא ורבי שמעון, כפי שיוסבר להלן.
רבי עקיבא - מזכה; רבי שמעון - דורש טעמים חטאו של מקושש העצים היה, לפי הפשט"י, קל יותר מחטא המעפילים, שהרי:
(א) בחטא המקושש לא השתתפו יהודים נוספים, ונשללת כאן לגמרי החומרה של "החטיא את אחרים".
(ב) חטא המקושש התרחש בשבת הראשונה לשהותם של בני ישראל במדבר", לפני מתן תורה, ומובן בפשטות'י, שלפני מתן תורה לא היתה החומרה כה גדולה כלאחר מתן תורה.
אך למרות זאת שחטא המעפילים היה חמור יותר מחטא המקושש, הרי הטענה "למה יגרע שם אבינו", על חלקו של צלפחד בארץ ישראל, מודגשת יותר לפי הפירוש "מן המעפילים היה",
הערות
- 1. המעפילים. ואם כך, צריך היה רש"י לכתוב את שתי האפשרויות גם יחד - "מקושש עצים או מן המעפילים היה..." וכדומה - ולא כשני פירושים נפרדים?
- 2. שאלה זו מיישב רש"י בציינו את שמותיהם של בעלי המאמרים - "בי
- 9. ואף שגם חטא המקלל (אמור כד, יו"ד"יא) הי" חטא יחיד, הרי המקלל הי' בן איש מצרי, וצלפחד הי' בן חפר.
- 4. פינחפ ג
- 0. משא"כ בדרך ההלכה (ראה שבת צז, רע"א וברש"י שם ד"ה ויפעילו).
- 1. ראה שיחת ש"פ ואתחנן תשכ"ח.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ג לקו"ש ח"ח ע' 179
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.