176
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
זכות אביהן לעבור אליהן2, בדיוק כשם שזכותם של כל שאר יוצאי מצרים עברה לבניהם:
בנות צלפחד סברו, שלנשים אחרות אין חלק בארץ לא מפני שאינן נכללות בעצמן בכלל של לאלה תחלק הארץ", כ"פחותים מבין עשרים", אשר אינם נכללים במלה "לאלה"*, אלא מפני שיש להן אחים, וכיון שבת במקום בן אינה יורשת, אין הן יכולות להיחשב כיורשים של יוצאי מצרים,
ואם כך, יוצא שבמקרה שלהן, אשר "אבינו מת... " ו"אין לו בן", אפילו בן שהוא פחות מבן עשרים'", הרי תן
פינחפ ג
היורשות של אביהן, ולכן זכותו של אביהן צריכה לעבור אליהן, ועליהן ליטול חלק בארץ':.
בנות צלפחד: אביהן לא חטא בענין אר> ישראל
מנין הסיקו בנות צלפחד, שבאופן כללי אין לנשים חלק בארץ משום ש"בת במקום בן אינה יורשת", ולא משום שאינן מקבלות בעצמן חלק בארץ, כאנשים הפחותים מבן עשרים -
לשם כך הן הקדימו ואמרו "והוא לא
אין לו בן' - אף שכבר אמרו לפנ"ז "ובנים לא היו לו") שבאם הי' לו בן - בן סתם, גם פחות מבן עשרים, לא היו תובעות (לא רק את זכות אביהן בנכסי חפר, שזכות זו יורש גם בן שפחות מבן עשרים - אלא שלא היו תובעות) כלום', גם לא את זכות אביהן גופא*. וזהו ג"כ מה שמסיים 'מגיד שחכמניות היו', שלכן ידעו שכל הדין ד'והעברתם את נחלתו לבתו' הוא דוקא ב'איש כי ימות ובן אין לו'.
הערות
- 9. ואף שנאמר 'לאלה תחלק הארץ' שקאי לכאורה על הפקודים שנאמר לפנ"ז (והרי נשים לא היו מן הפקודים) - מדאצטריך למעט גרים ועבדים מ"מטות אבותם", בהכרח שגם אלו שלא היו בין הפקודים נכללים ב'לאלה תחלק הארץ', ו'לאלה' ממעט רק אלה שהם בגדר הפקודים ה"פחותים מבן עשרים". ולהעיר גם מספרי כאן: לאלה תחלק הארץ .. הכל במשמע .. גרים נשים ועבדים.
- 0. רש"י כו, נג.
- 1. ועפ"ז מובן מ"ש רש"י 'הא אם הי' לו בן לא היו תובעות כלום מגיד שחכמניות היו'
- 4. - דלכאורה: (א) הרי מפורש בכתוב כי אין לו בן' ומה מחדש רש"י "הא אם הי' לו בן כו'"? (ב) מהו הדיוק ב"לא היו תובעות כלום"? (ג) מהו 'מגיד שחכמניות היו', והרי פשוט לכאורה שבאם הי' לו בן הנוטל חלק בארץ אין חקום לטענת 'למה יגרע שם אבינו' -
- 5. כי לכאורה הי' מקום לומר, שמה שבת במקום בן אינה יורשת היא לפי שהבן יורש את אביו, ובמילא, באם הי' לו לצלפחד בן פחות מבן עשרים שאינו יורש זכותו של אביו ליטול חלק בארץ, אז צריכות הן לרשת את זכות אביהן, ובזה מחדש רש"י (והוכחתו - מזה שהוסיפו 'כי
- 2. ואין להקשות: מדוע תבעו בנות צלפחד רק ב' חלקים (חלק אביהן וחלקו עם אחיו), ולא תבעו שינתן חלק לכל אחת מהן (כמו הבנים, אשר השלשה נטלו שלשה') - כי מכיון שבמקום בן לא היו יורשות, תביעה ודאית יש להן רק דכל הבנות יחד הן במקום בן אחד. (ולכן פרש"י 'אנו במקום בן עומדות', ולא 'במקום בנים', ומוכרח הוא מצד שינוי הל' בכתוב 'ובנים' 'בן').
- 7. *) גם יש לומר, שלשיטת רש"י הטפלים לא נטלר גם ע"י חזרה (והדין ד'חזרה נחלתן אצל אבי אביהן" הוא רק שאלה שנטלו חלק בארץ הם 'חלקו הכל בשוה). וכוונת רש"י ב'לא היו תובעות כלום' היא שלא רק שלא היו תובעות חנה לנו אחזה' אלא שלא היו תובעות אפילו שינתן לאחיהן חלקו של צלפחד בנכסי חפר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.