174
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
18 לקוטי וכדי שידעו לאיזה חטא כוונתן, הן הקדימו וציינו שהוא לא השתתף בחטא המתלוננים ולא בעדת קרח, ואז כבר יבררו וימצאו שהוא היה ה"מקושש עצים" או, לפי הפירוש השני, "מן המעפילים"5'.
ה. "אנו במקוס בן עומדות"
כדי להבין מדוע חשוב היה להן להודיע שאביהן היה מקושש העצים או מן המעפילים, יש להבין תחילה את טענתן של בנות צלפחד "למה יגרע שם אבינו...תנה לנו אחוזה... "5!, אשר סיפורן "אבינו מת במדבר.. כי בחטאו מת" מהווה הקדמה לטענתן זו:
מדבריהן "למה יגרע שם אבינו..." מוכח בפשטות, שתביעתן היתה לקחת את "חלק אביהן" עצמו"י, ולא רק את" "חלקו של צלפחד עם אחיו
פינחפ ג
בנכסי חפר*', כפי שלקחו שאר בניו ונכדיו של חפר מנחלתו,
כי למרות ש"לבאי הארץ נתחלקה הארץ"?, והרי צלפחד לא היה מבאי הארץ, בכל זאת טענתן היתה, שכשם שאילו היה צלפחד מותיר אחריו בן (בן עשרים) היה מגיע לו חלק בארץ, כך כאשר "אין לו בן" הרי "אנו במקום בן עומדות":?, ומגיע להן חלק זה.
אך, לכאורה, אין לטענה זו מקום: כיון ש"לבאי הארץ נתחלקה הארץ", הרי אף אילו היה לצלפחד בן בין באי הארץ, הוא לא היה מקבל את חלקו של צלפחד, אלא את חלקו של משום שהבן היה מבאי הארץ. ומהו המקום לטענתן שמשום ש"אנו במקום בן עומדות" מגיע להן חלקו של צלפחד??
הערות
- 1. ידוע הי' שכיון שמת - בודאי חטא [כי: א) סתם המתים אז, היו בחטא וגזירת מרגלים. ב) מרש"י תשא (ל, טז) משמע שלא היו מתים כ"א ע"י החטא], ובמילא, אי"ז היפך דכיבוד אב.
- 5. ומה שנקטו שני ענינים אלו דוקא - מתלוננים ועדת קרח - ראה להלן הערה 33,
- 6. פרשתנו כז, ד.
- 7. וכמפורש ברש"י (לקמן פסוק ז) 'נתן תתן - שני חלקים, חלק אביהן שהי' מיוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי חפר'. וממ"ש רש"י (שם לפנ"ז) 'יפה תבעו' - מוכח שזו היתה תביעתן - וכפשטות הלשון: למה יגרע שם אבינו - חלק אביהן; תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו - חלקו עַם אחיו בנכסי חפר.
- 8. כתירוץ הש"ס (ב"ב קיח, א) אליבא דמ"ד לבאי הארץ נתחלקה הארץ.
- 9. ברשב"ם לב"ב שם (ד"ה אלא): למה יגרע שם אבינו .. שהי' לו לזכות עם אחיו בנכסי חפר זקננו. אבל - נוסף לזה שפשטות הלשון 'למה יגרע שם אבינו' מורה שתבעו חלק אביהן גופא* - להפירוש לחזרה וליטול בנכסי חפר', מכיון שתביעתן היתה (לא על חלק אביהן גופא, כ"א) שינתן להם מהחלק שנטלו אחיו (או בני אחיו) של צלפחד, לא הוצרכו להקדים "והוא לא הי' גו'", שהרי גם בני המתלוננים נטלו בזכות אבי אביהן (כקושיית התוס' שם ע"ב ד"ה ולמאן דאמר).
- 0. ראה רש"י לעיל כו, נה.
- 1. רש"י כז, ד.
- 2. וכקושיית הש"ס (ב"ב קיח, א) אמאי צווחן הא ליתי' דלשקול.
- 10. *) ולהעיר, שאפילו בש"ס כן היא הסברא ראשונה. שלכן מקשה בב"ב שם "אמאי צווחן" - אף שמפורש בדברי ר' יונתן (שם קיז, א) זכאן מתים יורשין חייך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.