170
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
174 לקוטי יא. קנאות פינחס תב'א לגאולה
ההוראה הנלמדת מכך לגבי כל דור ודור, ולגבינו, מובנת בפשטות:
בתקופה של מגיפה רוחנית. ר"ל, כאשר רואים מקנא קנאת ה' - אסור לבטלו וכו', למרות שאין הוא משה שבדורו, ואפילו אינו כהן, כדלעיל. והתורה מספרת ואומרת, שלא זו בלבד שקנאת ה' תביא לידי "ותעצר המגיפה מעל בני ישראל"י, אלא אף תגרום לשלום אמיתי - "הנני נותן לו את בריתי שלום"*,
ועל ידי שלום אמיתי, להיפך מפירוד ומשנאת חנם, תתבטל הגלות הנגרמת משום כך.
6 כה, יב. ולהעיר ממה שפנחס דוקא הלך ללחום עם מדין (מטות לא, ו) - כי מדין הוא לשון מדון ומריבה (נסמן בד"ה החלצו תרנ"ט בתחלתו), ולכן שייך זה לפנחס.
7) יומא ט, ב. וראה חדא"ג מהרש"א שם בפיי "שלא נתגלה עונם" - "שהי' להם שנאת חנם בלב ולפנים כאילו אוהבים" (שהוא ע"ד מעשה זמרי,
פינחפ א
וזהו הקשר של פינחס לאליהו מבשר הגאולה*, כמאמר חז"ל9 "פינחס הוא אליהו", כי על ידי התנהגותו של פינחס נזכה לגאולה האמיתית והשלימה, שתוכרז על ידי אליהו הנביא (זה פינחס) - אשר תגרום לקירוב הלבבות "והשיב" לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם"", בקרוב ממש.
(משיחת ש"פ פינחס תשכ"ה)
הערות
- 1. שהאכזריות שלו נתלבשה באצטלא של חסד, כנ"ל בפנים).
- 8. רש"י בחוקותי כו, מב. וראה גם תיב"ע וארא וילקו"ש שבהערה הבאה. רמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ב. ועוד.
- 9. תיב"ע וארא ו, יח. פרדר"א פמ"ז. זח"ב קצ, סע"א. רע"מ פנחס רטו, א ילקו"ש ריש פרשתנו. רש"י ב"מ קיד, ב (ד"ה לאו מר כהן). וראה תיב"ע שם, שהשייכות דפנחס לאלי' הוא במה שישתלח "בסוף יומיא". וראה גם תיב"ע שמות ד, יג.
- 0. מלאכי ג, כד. וראה גם ילקוט הנ"ל, שהשייכות דפנחס ואלי' הוא - לפי שבשניהם הו"ע השלום.
- 1. ראה בכ"ז אוה"ח (כה, יג): ובדרך רמז כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.