169
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בתורת אמת "והוי דן את כל האדם לכף זכות" - הרי זאת הוכחה ברורה, שהגורם לכך אינו רגש של קדושה, אלא להיפך?5.
0 פ'נחס וזמרי - ניגוד מוחלט
הוראה נוספת נלמדת מפרשתנו:
בהמשך. אומר. רש"י "במקום*5 שייחס את הצדיק לשבח, ייחס את הרשע לגנאי". לכאורה, מהו הגנאי לזמרי בהיותו "נשיא בית אב לשמעוני"? ההסבר לכך הוא: השבטים סברו שזמרי פעל מתוך חסד, ופינחס - מתוך אכזריות, כדלעיל, והתורה שוללת שתי הנחות אלו: "במקום שייחס את הצדיק לשבח", שפינחס הוא "בן אהרן", ויש. בו תכונותיו של אהרן "רודף שלום ומטיל אהבה", באותו מקום ובאותה דרך "ייחס את הרשע לגנאי", שהמעשה של "ויקרב... את המדינית" לא נבע
פינחפ א
- ממדת החסד, אלא, להיפך, מהיותו "נשיא בית אב לשמעוני", אשר על שמעון אומרת התורה% "כלי חמס מכרותיהם". כלומר, במעשהו של זמרי התבטא ההיפך ממדת החסד - מדת האכזריות *:
כי אם בתקופה שבה "ויחל העם לזנות... ", וכאשר החטא הוביל לידי "ויחר אף ה' בישראל, שלח בהם מגיפה"* - אז מכריז זמרי "לעיני כל עדת בני ישראל" שארמית מותרת לישראל*, ובמקום לעוררם לתשובה הוא, להיפך, מונע את התשובה, בנותנו להם "היתר" לכך מ"נשיא שבט בישראל" - הרי זו אכזריות קשה ביותר.
כלומר, ההבדל בין זמרי. לבין פינחס הוא קוטבי: זמרי פעל למעשה באכזריות הקשה ביותר, וכיסה זאת ב"אצטלא" של חסד, ולעומת זאת, פינחס עשה מעשה הנראה כאכזרי, אך זהו החסד העצום ביותר*5.
הערות
- 9. אבות פ"א מ"ו.
- 0. ראה היום יום ע' סד, שהבחינה לכל ענין הוא - הפועל.
- 1. כה, יד.
- 51. כ"ה בדפוס ראשון ועוד. ובכמה דפוסים: כשם.
- 2. במפרשי רש"י כאן: שהכתוב מזכיר את שבחו, אלא ששבח זה גנאי הוא לו כי כל מי שהוא גדול יותר חטאו גדול יותר. אבל מפשטות לשון רש"י "ייחס את הרשע לגנאי" - ובפרט שמדמה זה ל"ייחס את הצדיק לשבח" - משמע, ש"ושם איש ישראל גו'" עצמו הוא גנאי (כדלקמן בפנים).
- 3. ויחי מט, ה. ובפרט, אשר (בנוגע ליוסף -) הי' שמעון העיקר (רש"י מקץ מב, כד. ע"ש).
- 4. ועפ"ז יומתק ההמשך ד"בסודם אל תבא נפשי - זה מעשה זמרי כו'" (רש"י ויחי שם, 0 ל"כלי חמס מכרותיהם": מכיון ש"אומנות זו של רציחה חמס הוא בידכם מברכת עשו" (רש"י שם, ה), היפך מדתו של יעקב - לכן, במעשה זמרי (שהוא בדומה למעשה שמעון) "אל יזכר שמי" (שמו של יעקב).
- 5. בלק כה, ג. פרש"י שם.
- 55. ועפ"ז יומתק מה שבענין הצביעות מובאת הדוגמא. "מעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס" (סוטה כב, ב) - כי בשניהם הי' עד"ז, אלא שבפנחס דקדושה כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.