167

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

את הקשר שלו לעבודה זרה על ידי "בא הכתוב וייחסו", היא היתה אומרת רק "בן אלעזר", אשר היה סגן כהן גדול ואחר כך כהן גדול, ולא היתה מוסיפה את המלים "בן אהרן", כי אדרבה: כיון שאהרן היה קשור בקשר כלשהו. לעגל, יוצא, שבפרט של שלילת עבודה זרה, אלעזר יותר "מיוחס" מאהרן?*.

ח. ההוראה: אין לבטל אדם העושה שלא לשמה

א) אף אם נניח שהוא עושה זאת מתוך. מניעים אישיים, הרי ההלכה קובעת + "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אף"על-פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה" -

ובמיוחד לפי המשמעות הפנימית של "מתוך שלא לשמה בא לשמה", שהאדם מגיע אחר כך לידי "לשמה",

מפני שעכשיו הוא עושה זאת "שלא לשמה" רק בחיצוניות, אך בפנימיות וב"תוך" כוונתו היא לשמה>. ולכן "מתוך שלא לשמה" - מה"תוך" והפנימיות שלו בקיום התורה והמצוות "שלא לשמה" הוא "בא לשמה" - שהפנימיות הנסתרת באה לידי גילוי.

ב) כיון שהוא מצווה ללמוד ולקיים מצוות עלדפי שולחן ערוך, אסור לפוסלו, כי הוא עלול עקב זאת להפסיק ללמוד תורה וכו'. צריך רק לעוררו שיתחיל ללמוד לשמה, שיגיע מהר ככל האפשר לידי "בא לשמה".

ג) והעיקר: לעולם אין לדעת את הנעשה בלבו של הזולת, כפי שרואים ברור בעניננו, שאפילו השבטים, למרות שהיו בידם הוכחות ברורות, לכאורה, שפינחס עשה זאת שלא לשמה, הרי הקדוש-ברוך-הוא - אשר "ה' יראה ללבב"* - העיד עליו שעשה זאת רק מפני קנאת ה'.

ט. לעג לזולת א:'נו נובע מקדושה

ענין נוסף בכך: מי שמבטל את הזולת העושה

מעשה טוב, בטענה שהלה עושה זאת ממניעים אישיים, עלול לטעון שהוא

הערות

  1. 1. פירוש רש"י כולל "יינה של תורה", וההוראה שאפשר ושצריך ללמוד מפירוש רש"י זה מובנת בפשטות:
  2. 2. כאשר רואים אדם העושה מעשה טוב, הרי אף שיש הוכחות רבות לכך שהוא עושה זאת, לכאורה, מפני מניעים אישיים - אסור בכל זאת לשלול את מעשהו הטוב, כי:
  3. 0. להעיר מרש"י חקת סוף פי"ט (ג. מ"א מיסודו של ר"מ הדרשן).
  4. 1. פסחים ג, ב. וש"נ. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג ובקו"א שם.
  5. 5. פינחפ א שיחות 11
  6. 2. כמובן מפסק הרמב"ם הל' גירושין ספ"ב. ולהעיר מב"ב (י, ב. וש"נ. וראה גם רש"י שם): האומר סלע זו לצדקה ע"מ שיחי' בני, ה"ז צדיק גמור.
  7. 3. ש"א טו, ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.