165
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
צריך להיות, לטענתם, שהוא ירש את התכונות מאבי אמו יותר מאשר מאבי אביו, כי "אשה מזרעת תחלה יולדת זכר"":, ולכן האדם דומה בטבעו יותר לאמו מאשר לאביו. ואצל אמו, מפני ש"איש מזריע תחלה יולדת נקבה"**, מתבטאות יותר התכונות של אביה יתרו - "אבי אמו", מאשר של אמה, ויותר מהדמיון של אבי פינחס לאביו - אהרן.
ו חשוב לציין דוקא את הייחוס לאהרן
על כך השיב הקדוש-ברוך-הוא:
פינחפ א
- "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן", שקנאותו של פינחס אינה נובעת מהיותו "בן פוטי", אלא דוקא מהיותו "בן אהרן": רק מפני שיש בו תכונותיו של אהרן - "רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה"?:, לכן הוא התעורר להשכין שלום בין ישראל לקדושברוך-הוא - "השיב את חמתי מעל בני ישראל".
לכן מסיים רש"י בפירושו "בא הכתוב וייחסו אחר אהרן", ובכך הוא מלמדנו שני דברים:
א) המלים "בן אלעזר" באות רק כהקדמה ל"בן אהרן", אך לא מתוך כוונה לייחסו לאלעזר עצמו, כי במענה לטענה "הראיתם בן פוטי..." חשוב לציין בעיקר את ייחוסו לאהרן שהיה "רודף שלום ומטיל אהבה...".
ב) אמנם, בפסוק נאמר "בן אהרן הכהן", אך לצורך "בא הכתוב וייחסו" כתשובה לטענה "הראיתם בן פוטי...", חשוב רק טבעו של אהרן כשלעצמו, היותו רודף שלום וכו', ואין חשיבות' דוקא להיותו כהן*.
הערות
- 1. [ואין סתירה לזה ממ"ש רש"י (וארא ו, כה. מטות לא, ו) מזרע יוסף - כי גם בת יתרו יכולה להיות מזרע יוסף. ואף שבפ' מטות שם כותב "יוסף אבי אמו" (אותו הל' שכותב כאן גבי יתרו) - הרי ביאר בעצמו תומ"י: ש"היתה אמו של פנחס משל יוסף" (ולא "בת יוסף")].
- 2. וי"ל, שהוכחת רש"י לזה שיתרו הי' אבי אמו של פנחס [כי פשוט שבאם לא הי' לזה הוכחה ממקום אחר, לא הי רש"י מחדש זאת בכדי להסביר במה היו השבטים מבזין אותו]: פשטות הלשון "מבנות פוטיאל" היא - בתו של פוטיאל. אלא שמכיון ש"פוטיאל" קאי על ב' אנשים - יתרו ויוסף - ובהכרח לומר (בנוגע לאחד מהם עכ"פ) שהכוונה ב"בנות" היא לזרעו, הרי אין הוכחה משם כלל אם היתה בתו של יתרו או רק מזרעו. ולכן בפירוש הכתוב "מבנות פוטיאל" (בפ' וארא שם. וגם בפ' מטות שם) כותב "מזרע" בשניהם. משא"כ בפרשתנו, הרי מזה עצמו שהיו השבטים מבזין אותו, מוכח שכוונת הכתוב ב"בנות פוטיאל" היא - כפשטות הלשון, ש(בנוגע לאחד מהם) היתה בתו של פוטיאל, והיינו - בנוגע ליתרו.
- 0. פרש"י ויגש מו, טו.
- 1. להעיר מ"היום יום" ע' נז. ולהעיר שסברא זו הובאה גם להלכה (ראה פמ"ג באשל אברהם או"ח סקכ"ח סקס"ב). אבל בתוס' (ד"ה אלא - ב"ב שם) משמע להיפך.
- 2. רש"י חקת כ, כט.
- 3. שלכן בפ' חקת שם וכן באבות פ"א מי"ב (ובתניא פל"ב), לא נאמר "הכהן" (אף שכהן הוא איש החסד).
- 4. ומה שבכתוב נאמר "הכהן" = י"ל (ע"ד הנ"ל בהערה 14 בנוגע לפרש"), שזה שייך לטענת השבטים: מזה שאהרן וכל צאצאיו היו כהנים לבד מפנחס (ראה רש"י כה, יג), הי' להם הוכחה נוספת שטבעו תלוי בהטבע של אבי אמן
- 8. *) ראה עד"ז במשכיל לדוד כאן. ומפרש, שכוונת
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.