159
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
קנאת ה', אפילו בענין שמצד התורה "אין מורין לו".
יב. מנין בני ישראל, חלוקת האר), קרבנות - "פנחס"
לפי כל האמור לעיל מובן הקשר שבין מנין בני ישראל, חלוקת הארץ ופרשת הקרבנות (המסתיימת בענין של "ביום השמיני עצרת תהיה לכם") לבין "פנחס", אשר שם זה כולל את כל החלקים שבפרשה*:
"מנין בני ישראל" - שבו כל יהודי, בלי התחשבות בדרגתו בלימוד התורה ובקיום המצוות, נספר באותו מספר - אחד - מבטא את עצמיותו של היהודי, שהוא מעל התורה*.
בלק ג
גם חלוקת הארץ, בנוסף לכך שהיא מבטאת את ההבדלה שבין ישראל לעמים, כפי שקובעת ההלכה, שאסור למסור או למכור חלקים מארץ ישראל לאומות העולם", הרי היא נעשתה על ידי גורל, המגלה% את דרגת עצם הנשמה שלמעלה מטעם ודעת"י.
וגם פרשת הקרבנות, המסתיימת, כאמור לעיל, בענין של "ביום השמיני עצרת תהיה לכם", מדגישה את ההבדלה שבין ישראל לעמים, כמובא'7 על הפסוק?? "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך"3.
(משיחת ש"פ בלק תשכ"ה)
הערות
- 5. גם כללות ענין המס"נ הוא למעלה מהתורה (ראה ד"ה אני ישנה תש"ט פי"ג ובהערה שם בארוכה), ולאידך גיסא: מכיון שגילוי כל ענין הוא ע"י התורה, גם "קנאין פוגעין בו" היא הלכה בתורה. אלא שמ"מ חלוקים הם: הענין דיהרג ואל יעבור שמחוייב ע"פ שו"ע, "יש בזה מדידה. משא"כ המס"ג [בענינים שע"פ דין השו"ע הוא יעבור ואל יהרג (ראה נו"כ הרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ה ה"ד), ועד"ז המס"נ] דקנאין - היא למעלה מהגבלה.
- 2. ואולי י"ל, שזהו בדוגמת ההפרש שבין בחי' התשובה כמו שבאה מצד מענה התורה לכמו שהיא באה מצד מענה הקב"ה.
- 6. ראה לקו"ש שם ריש ע' 25 ובהערות שם.
- 7. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 3. לעיל ע' 3.
- 5. שיחות -
- 8. רמב"ם הל' ע"ז פ"י ה"ג וד'. (ובה"ו שם כתב "כל הדברים האלו .. בזמן שגלו ישראל כו' או שיד עכו"ם תקיפה כו' אבל כו'").
- 9. ועפ"ז תובן שייכות ה"מנין" לחלוקת הארץ (ראה רש"י פנחס כו, סב) בפנימיות הענינים = כי שניהם שייכים לבחי' העצם שלמעלה מטו"ד.
- 0. אנה"ק סוס"ז. אוה"ת ר"פ פנחס. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 51 ואילך.
- 1. שמו"ר פט"ו, כג.
- 2. משלי ה, יז.
- 3. ראה ד"ה ביוהשמע"צ תשכ"ח (וראה גם ד"ה ביוהשמע"צ תש"י) שהכוונה ב"יהיו לך לבדך" - אף שכל המצות ניתנו לישראל דוקא - הוא, שהענין דשמע"צ הוא מצד עצם הנשמה שלמעלה מבחי' הבירורים (מה"זרים"). = עיי"ש. ועפ"ז, השייכות ד"ביום השמע"צ תהי' לכם" ל"פנחס" היא לא רק מצד ענין ההבדלה שבין ישראל לעמים, אלא גם מצד מדריגת עצם הנשמה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.