149
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ר"ל, וכדבריו "מפני (שנת) תרפ"ז פחדתי מאוד"'י, הרי יחד עם זאת, לא זו בלבד שלא הראה זאת, אלא להיפך, באותו זמן, ואף כאשר כבר אסרוהו בפועל, הוא עודד וחיזק את צאן מרעיתו להוסיף ולהגביר את הרבצת התורה והחזקת היהדות,
ואף בהיותו כבר במאסר בשפאלערנא וביודעו אודות הסכנה האיומה עבורו ועבור כל עבודת הפצת היהדות - הוא החליט לעצמו, כדבריו: "אינני רשאי לחשוב מחשבות כאלו הפועלות נמיכת רוח"?; "להיות. עז ותקיף, בלי חת. לדבר בשפה
בלק א
- ברה..."5; = "ומחוייב הנני... שלא להיבהל ושלא לפחוד, למען אשר אוכל החזיק מעמדי שלא לסור ימין ושמאל, מאת אשר החלטתי, לבלי לתת את גאון יעקב למרמס"'*,
והוא ביצע זאת בפועל5,
ועצם הנהגה זאת הביאה לידי "בידך נתתי אותו"*, שיצא בנצחון גמור, באופן של "ביד רמה" ו"בריש לי"
(משיחת ש"פ בלק תשכ"ה)
הערות
מצוטט ב־1 עמודים
- ספר השיחות 171 לקו"ש ח"ח ע' 149
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.