145
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(לגבי השלוחים למלך אדום נאמר "וישלח משה מלאכים"':, למרות שגם שם הבטיחו "לא נעבור בשדה ובכרם..."?, הרי זה מפני שניסו להשפיע בכל האמצעים על מלך אדום?, שיאפשר לעבור בארצו*, ולכן באו השליחים בשמו של משה, מתוך מחשבה, שבאומרם שהם שליחי משה, הדומה למלאך5, ייבהל מלך אדום ויאפשר להם לעבור בארצו.
ואילו את סיחון לא התכוונו להבהיל בשמו של משה, ולכן באו אליו השליחים בשם ישראל, כדי שתתקבל בעיניו ההבטחה "לא נטה..."*, ולכן נאמר שם "וישלח ישראל מלאכים").
אך אילו לא היתה סיבה זו, לא
היתה התורה כותבת משה במקום ישראל, או ישראל במקום משה, רק משום ש"משה הוא ישראל וישראל הם משה".
מכך מובן בעניננו: כיון שלגבי "וירא" ו"ויגר" אין סיבה לכתוב בלק במקום מואב ומואב במקום בלק, לכן הכרחי לומר, שב"וירא בלק" הכוונה היא לבלק ממש, ולא לעמו, וב"ויגר מואב" הכוונה היא לבני מואב, ולא לבלק.
ולכן מסביר רש"י שבלק ראה דבר שאחרים לא ראו, ש"שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם לא עמדו בפניהם", וכאשר נודע לעם את אשר "וירא בלק" אז "ויגר מואב", כדלעיל בסעיף ג'.
ה. בלק פחד דוקא לאחר המפלה של 'שני מלכים...'*
בדבריו "שהיינו בטוחים עליהם" מסביר רש"י קושי נוסף:
לפי המובן בפשטות, שבלק פחד רק בראותו שבני ישראל הכריעו מלכים חזקים כסיחון וכעוג, והוא הסיק מכך קל-וחומר לגבי עצמו, אפשר לשאול: בלק היה יכול להסיק מסקנה זו בקלוחומר מיד לאחר נצחונם של בני ישראל על סיחון מלך האמורי, אף לפני מלחמתם נגד עוג מלך הבשן, כי אף סיחון מלך האמורי היה חזק
הערות
- 1. חקת כ, יד.
- 2. שם, יז.
- 3. שלכן הקדימו "כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת גו'", ולא התחילו מיד "נעברה נא בארצך", כבהשליחות לסיחון. (וגם אז אמרו "נעברה נא בארצך").
- 4. כי באם לא יתן רשות לעבור דרך ארצו, יצטרכו "לסבוב את ארץ אדום", וכמו שהי' בפועל (חקת כא, ד). משא"כ בסיחון, לא הי" איכפת כ"כ גם באם לא יתן רשות לעבור בגבולו - שהרי אפשר להלחם בו, וישראל היו בטוחים שינצחו - וכל הטעם דוישלח ישראל מלאכים הוא רק לפי ש"בקשו מהם שלום" (רש"י חקת כא, כב).
- 5. חקת כ, טו וברש"י שם.
- 6. וע"פ מ"ש בפנים יובן גם הטעם מה שאמרו "וישלח מלאך".
- 6. ואף שכל הטעם ד"וישלח ישראל מלאכים" הוא רק לפי ש"בקשו מהם שלום" (כנ"ל הערה 4, הרי מזה גופא שאמרו "לא נטה גו' לא נשתה גו'" מובן שבאם לא היו אומרים זאת אי"ז בקשת שלום, ובמילא, גם באם היו אומרים באופן שלא תתקבל אצלו ההבטחה, אי"ז בקשת שלום.
- 8. בלק א שיחות -
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.