126
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
100 לקוטי הכוונה לחוקים שיש בהם משהו המובן בשכל.
ג. טענת היצר הרע - על חוקיס שיש בהס קצת טעם
לפי זה מובן, מדוע מתבטא רש"י בקשר לחוקה שבפסוקנו במלים "שטן", "מונין" ו"אין לך רשות להרהר אחריה" - ולא "יצר הרע", "משיבים" ו"אי אתם רשאין להפטר", כפי שהוא מתבטא בחוקים מהסוג האחר:
מובן בפשטות, גם ל"בן חמש (למקרא)", ששכל האדם אינו כלל כשכלו של הקדוש-ברוך-הוא. לכן, כאשר מדובר במצוה שאינה מובנת כלל בהגיון האנושי, אין היצר הרע יכול לטעון, שמכך שהמצוה אינה מובנת בשכל האדם, מוכח, שהיא אינה ח"ו מאת הקדוש-ברוך-הוא. שהרי איפכא מסתברא: מדוע יש לחשוב, שהאדם מסוגל להבין את הציוויים של הקדוש-ברוך-הוא?
על מצוות אלו אשר י₪ להן מקום בשכל האדם, אך עם זאת יש בהן קשיים, יכולים היצר הרע ואומות העולם לטעון - "משיבין" - ו"להוכיח" שהן אינן מפי הקדוש-ברוך-הוא ח"ן9, כי כיצד ייתכן שהקדוש-ברוך-הוא קבע ציוויים באופן "מוזר" כזה,
חוקת א
שהשכל האנושי מסוגל להבינם", אבל יחד עם זאת מתעוררות אצלו שאלות עליהם. ולכן, הם טוענים, אין היהודי צריך לקיימם - "להפטר".
לעומת זאת, מצות פרה אדומה, שאינה מובנת כלל בשכל, אינה יכולה להישלל כך על ידי היצר הרע ואומות העולם. כאן הם יכולים רק להקניט את ישראל' - "מוין את ישראל" - בטענתם: "מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה" - אכן, אתם חייבים לקיים את המצוה, כי כך ציוה הקדוש-ברוך-הוא. אך אתם עושים בכך דבר שאינו הגיוני כלל, ואין לו כל "טעם".
בכך יובן גם מדוע אומר רש"י "שטן", ולא "יצר הרע" כי ביטוי זה
הערות
- 9. ראה רש" יומא שם: משיב עליהן . שהתורה אינה אמת.
- 0. ובפרט שי"ל, שזה מה שמצות אלו יש להם מקום בשכל, היינו לפי שכן צ"ל אופן קיומם (בדוגמת משפטים - ראה לקמן הערה 49).
- 1. ראה רש"י ישעי" מט, כו: "מוניך .. המקנתרים אותך בגדופיהם". וראה גם רש"י לעיל (בהר כה, יז) "ולא תונו .. שלא יקניט"*.
- 4. (ואולי י"ל, ש"מקנטר כולל ב' הענינים: "משיב" ו"מונה". ולכן בפ' בשלח שם כותב מקנטר - ראה לעיל הערה 15).
- 2. הכוונה ב"שהשטן" ביומא שם הוא - כמפורש בפרש"י שם - יצר הרע, שגם זה נכלל ב"שטן". אבל ממה שרש"י בפירושו עה"ת משנה כאן פירושו ב"חק" מבכל מקום, משמע שע"ד הפשט הוא כבפנים (ולכן הוצרכו חז"ל להשמיענו (ב"ב טז, א) הוא שטן הוא יצה"ר).
- 6. *) וצע"ק ברש"י ישעי' שם, מ"ש "מוניך לשון אל תונו" (ולא "ולא תונו") - והרי "אל תונו" (בהר שם, יד) זו אונאת ממון. ואולי י"ל דגם בזה (הרי נוסף על החסרון כיס) יש ענין הקנטור. ולכן הן בממוץ הן בדברים נאמר אותו הל' "תונו".
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 172 לקו"ש ח"ח ע' 126
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.