124
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לגבי ייתור המילה "חקת" בפסוקנו, ואילו לגבי המלים "זאת התורה" אין קושי, כי ביטוי זה מופיע במקומות רבים?. מדוע אפוא מצטט רש"י מן הפסוק את המלים "זאת חקת התורה"?
ב. שני סוגי חוקים ההסבר לכך הוא:
מלשון הפסוק "זאת חקת התורה" נראה, שרק הפרה האדומה היא החקה, היחידה, של התורה"'. ולכאורה, יש חוקים נוספים, כדברי רש"י לפני כן?, שגם "אכילת חזיר ולבישת שעטנז" (והוא אף מוסיף* "וכיוצא בהם") הם חוקים? הכרחי אפוא לומר, ש"חקה" כפי שמשמעותה כאן - יש רק אחת, פרה אדומה. כלומר, "יש שני סוגי חוקים: א) אלו שבאופן כללי מובנים על"פי השכל, אך יש בהם שאלות וקשיים מסויימים שאינם מיושבים עלפי השכל. ב) אלו שאינם הגיוניים כלל. לכן נאמר כאן "זאת חקת התורה", כי הפרה האדומה היא אכן
חוקת א
החוקה היחידה בתורה כולה'', בסוג זה שאינו מתקבל כלל עלדפי השכל'י.
לכן, כאשר רש"י מציין בחומש ויקרא דוגמאות של חוקים, הוא מזכיר "אכילת חזיר ולבישת שעטנז וטהרת מי חטאת", ואינו מזכיר פרה אדומה*', כי החוק של פרה אדומה הוא מסוג שונה לחלוטין5:
"טהרת מי חטאת", שלאחר עשיית הפרה, מובנת בכללותה בשכל האדם: כשם שלגבי טהרה על ידי טבילה במקוה אין אנו מוצאים שרש"י מגדיר
הערות
- 9. צו ז, לז. מצורע יד, נד. וגם בפרשתנו יט, יד.
- 0. ולכן לא הוזקק רש"י לפרש מ"ש "זאת חקת הפסח" (בא יב, מג), כי פירוש "זאת חקת הפסח" בדרך הפשט (משא"כ במדרש - ראה שמו"ר פי"ט, ב) היא, ש"זאת" - הדינים שנאמרו לאח"ז "כל בן נכר. גו'", הם "חקת הפסח", משא"כ הדינים שלפנ"ז. שלכן חלקן בב' אמירות. (ובהלכה י"ל, שנפק"מ למאן דדריש טעמ" דקרא).
- 3. הפירוש ב"זאת חקת התורה" דפ' מטות (לא, כא) - ראה לקמן ע' 18778 ובהערה 9 שם.
- 10. בפ' בשלח שם.
- 1. ולכן מפרש רש"י (בשלח שם, כה) ש"חק" הוא פרה אדומה (ראה שיחת ש"פ ואתחנן תשכ"ח בארוכה).
- 2. שלכן אמר שלמה "על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה .. אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" (במדב"ר פי"ט, ג. תנחומא פרשתנו ו. וראה רש"י קהלת ז, כג"כה).
- 3. אחרי שם. משא"כ בבשלח (שם, כו) וכבהערה 15.
- 8. בפ' תולדות שם אינו מונה פרה אדומה ולא טהרת מי חטאת. והטעם - מובן בפשטות, כי אי"ז שייך ל"וישמור גו'" דאברהם.
- 4. וכן גם ביומא (סז, ב) לא חשיב פרה אדומה (וראה חדא"ג מהרש"א שם). וראה לקמן הערה 2.
- 5. ומה שבפ' בשלח שם מפרש "פרה אדומה" - אף שנאמר "כל חוקיו" (לשון רבים) וקאי על סוג החוקים שבכללות הם בגדר השכל (שלכן מונה שם רש"י "לבישת כלאים ואכילת חזיר") - כי מכיון שבפסוק שלפניו נאמר "חק" וקאי אפרה אדומה (ראה לעיל הערה 11), מסתבר ש"כל חוקיו" שבפסוק הבא אחריו, כולל (לא רק כל החוקים שבסוג הא' - שגם ע"ז שייך "כל" (במכ"ש מבהעלותך ט, ג. יב) - כ"א) גם פרה אדומה.
- 11. ומה שרש"י אינו מונה שם גם טהרת מי חטאת (כבפ' אחרי), י"ל שב"פרה אדומה" שכותב שם, כולל גם טהרת מי חטאת.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ חוקת, יו"ד תמוז, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ח ע' 124
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.