123
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. "את חקת התורה"
בתחילת הפרשה מצטט רש"י מן הפסוק את המלים "זאת חקת התורה", ומפרש על כך: "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת (לכם') ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה".
יש להבין:
א) מדברי רש"י "לפיכך כתב בה חקה" מובן, שרש"י אינו מתכוון לבאר את משמעות המילה "חקת", שהרי רש"י כבר ביאר מילה זו לפפני כן במקומות רבים?. ואין לומר, שכיון שהפירוש למילה מופיע בחומשים קודמים יש צורך לכתוב אותו שוב, שהרי בחומש במדבר עצמ כבר מופיעה לפני כן3 המילה "חקה" ורש"י אינו מפרשה שם. מכך מובן, שרש"י מסתמך על כך שהתלמיד לא שכח את משמעות המילה "חקה" מחומש אחד לאחר',
אלא כוונת רש"י היא לבאר את
ייתור המילה "חקת": הרי אפשר היה לכתוב רק "זאת התורה"5, ומדוע "כתב בה חקה"?
ולפי זה אין מובן: כיון שמשמעות המילה "חקה" כבר ידועה לתלמיד, צריך היה רש"י לציין כאן בקצרה "לפי שאין בה טעם לפיכך כתב בה חקה...", כדי ליישב את הקושי של תוספת המילה "חקת". לשם מה הוא מאריך בדבריו "שהשטן ואומות העולם וכו'" - דברים שכבר נאמרו, לכאורה, לפני כן בפירושו, ומספר פעמים?
ב) שאלה זו אף מתחזקת, כין שבפירוש. רש"י בפסוקנו יש הבדלי ניסוח לעומת פירושו בפרשות הקודמות: (א) בפרשות הקודמות אומר רש"י "יצר הרע", ואילו בפסוקנו - "שטן"; (ב) שם הוא משתמש בביטוי "משיבין"" = או "מקנטר"?, ואילו בפסוקנו - "מונין". (ג) במקום הביטוי "אי אתם רשאים להפטר"* המופיע לפני כן, אומר רש"י כאן "אין לך רשות להרהר אחריה"?
ג) מתשובת רש"י "לפיכך כתב בה חקה", מוכח כדלעיל, שהקושי הוא רק
הערות
- 1. שיחות 7
- 1. גירסא זו נעתקה בד"ה הוי' לי בעוזרי תרפ"ז (נעתק לקמן סעיף ח').
- 2. ראה תולדות כו, ה. בשלח טו, כו. אחרי יח, ד. וראה גם קדושים יט, יט.
- 3. בהעלותך ט - ג, יב, יד. שלח טו, טו.
- 4. ומה שהוזקק לפרש בבשלח שם - מובן ע"פ מ"ש לקמן הערה 15; בפ' אחרי - נתבאר בשיחת ש"פ אחרי תשכ"ז.
- 65. וכמו בפרשתנו יט, יד. ובכ"מ (ראה הערה 9.
- 6. תולדות שם. אחרי שם.
- 7. בשלח שם. - הטעם לזה, ראה לקמן הערה 31.
- 8. אחרי שם.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חוקת, יו"ד תמוז, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ח ע' 123
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ח ע' 123
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.