115

תחילת פרשה לבין סיום הפרשה שלפניה הוא באופן של שלילה. כגון, הקשר שבין "פרשת המרגלים", בתחילת פרשת שלח, לבין "פרשת מרים", שבסיום פרשת בהעלותך, הוא בכך שהמרגלים ראו שמרים "לקתה על עסקי דיבה", אך למרות זאת "לא לקחו מוסר"*.

מכך מובן לגבי הפרשיות שבפרשתנו, שהקשר שבין הענין של "אני נתתי לך את משמרת תרומתי""', העוסק במתנות כהונה, לבין מחלוקת קורח, אינו רק בכך שכ"ד מתנות כהונה ניתנו על ידי ש"בא קורח וערער על הכהונה"'', אלא שכ"ד מתנות כהונה קשורות למחלוקת קורח עצמה, ולפיכך גם הענין של כ"ד מתנות כהונה הוא חלק מהפרשה הנקראת בשם "קורח".

יש להבין: מהותו של קורח היא לחלוק ולהתנגד לכהונת אהרן, בניגוד לענין של כ"ד מתנות כהונה, אשר הוא ה"כותב וחותם ומעלה בערכאין"!! את כהונת אהרן. וכיצד ייתכן אפוא לומר, שלשני הפכים אלו יש נקודה זהה, כך שגם הענין של מתנות כהונה נקרא בשם "קורח"?

ג. כיצד נקראת פרשה בתורה בשם "קורת'"?!

פרט נוסף אינו מובן בשמה של הפרשה: על הפסוק "ושם רשעים ירקב" נאמר בגמרא'' "רקביבות תעלה בשמותן, דלא מסקינן בשמייהו" (=לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע - רש"י). מכך מובן בקל וחומר, שאין לקרוא לספר או לפרשה בתורה בשם של רשע, כי על ידי כך מנציחים את שמו הרבה יותר מאשר על ידי קריאת אדם "בשמייהו", כי התורה היא נצחית.

ולפי זה קשה: קורח היה רשע אשר לא שב בתשובה (ורק בניו עשו תשובה*), וכיצד ייתכן שפרשה בתורה תיקרא על שמו?

וכן: בנוסף לכך שלגבי כל הרשעים נאמר "דלא מסקינן בשמייהו" אף כששמם "חלק", הרי כאן גם השם עצמו - קורח מלשון "קרחה" - מצביע על פילוג ומחלוקת*.

לפי זה תמוה יותר מדוע פרשה בתורה נקראת בשם "קורח": כל