112
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כהונת אהרן*', ולהיפך: הטענה "תהא פטורה מן המזוזה" מבטאת את המעלה של ה"עליונים", ואילו מחלוקתו על כהונת אהרן מדגישה את המעלה של ה"תחתונים". ולכן מוכיח קרח את טענתו דוקא מ"טלית שכולה תכלת תהא פטורה מן הציצית", כי טענה זו מביעה את מעלת המעשה, כדלעיל.
יד. ההתנגדות לכהונה - סכנה!
כאמור לעיל, מספרת התורה שבכתב רק על מחלוקתו של קרח לגבי כהונת אהרן. אף בתורה שבעל-פה, שבה מסופר גם מחלוקתו לגבי הציצית והמזוזה - נראה בפשטות, שטענות אלו היוו הקדמה בלבד לטענתו "מדוע תתנשאו", לגבי כהונת אהרן. מכך מובן, שהמחלוקת על כהונת אהרן, הנרמזת באות חי"ת, קשה יותר מהמחלוקת על ציצית ומזוזה, הנרמזות בקו"ף וברי"ש.
ההסבר לכך הוא:
כאשר אדם שקוע בגשמיות, כנרמז
לתורה צריכות להיות ע"פ שכל, ולכן הטענה שכלית "כל התורה כו' פרשה שבמזוזה כו'" היתה פשוטה אצלו יותר, מהטענה שכלית שבמצות ציצית "טלית שכולה תכלת כו'".
ומ"מ, מתחילה שאל טלית כו' - כי התוכן דטלית שכולה תכלת תהא פטורה מציצית הוא - שבענינים של מעשה א"צ לבחי' פנימי, וזה שייך יותר למחלקותו על אהרן (ראה לעיל הערה 7).
6 וכוונתו בטענה זו - י"ל: מכיון שהענין ד"ואתפליג קרח" הוא - התנגדות לכל עניני מ"ת (כמרומז בג' האותיות שבשמו), חלק גם על מזוזה ואמר "בית כו' פטור ממזוזה".
קרח א
באות קו"ף, הוא מכיר בדרגתו הנחותה, ובודאי יחזור בתשובה". כך גם בהיותו שקוע בענינים רוחניים, כנרמז באות רי"ש - הרי הוא אינו חש אמנם בדרגה נחותה, אך ביודעו שהעיקר הוא קיום המצוות בגשמיות, הוא יחזור בו מטעותו וישוב בתשובה. אך כאשר האדם סובר שאין בו שום פגם, הוא כה מיוחס ככהן הגדול (חי"ת), ואדרבה "בתוכם הוי'" - הרי ייתכן*" שהוא יישאר בטעותן"".
אמנם, לכאורה הוא צודק: בעיסוקו בגשמיות לשם שמים הוא מממש את התכלית של דירה בתחתונים יותר ממי ש"מן המקדש לא יצא" - על כך השיב משה*, שמעלת עבודתו של אהרן
7 ראה שבת קד, א: "כרעי' דקו"ף תלוי' דאי הדר בי' לעייל" - בדוגמת מה שאמרו (מנחות כט, ב) בנוגע לה"א.
8 ראה עד"ז רבינו יונה - ברכות א, ב (נעתק בלקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 76). אבל גם על זה חלק קרח (ראה סד"ה ויקח קרח תרכ"ט).
9) שזהו מה שהחי"ת אין לו פתח למעלה (ראה פיה"מ ס"פ הנ"ל).
0 ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 33. ועיי"ש בארוכה, שעפ"ז מתורצות כמה קושיות. ולהוסיף: שעפ"ז מתורץ גם הלשון (במדב"ר פי"ח, ד. רש"י כאן טז, ה) "להפוך את הבקר לערב" - דלכאורה, בטענתם "כי כל העדה כולם קדושים גו' ומדוע תתנשאו" רצו לומר, שגם הם יכולים להיות כמו אהרן - כה"ג, וא"כ הול"ל "להפוך את הערב לבקר" (או עכ"פ ב' הענינים, כבתנחומא כאן ג), ולמה אמרו "בקר לערב" -
כי בטענתם "כל העדה כולם קדושים ובתוכם (דוקא) הוי'", רצו להוכיח שעבודת הכהונה - ענין האור, "בקר" - היא שייכת ל"כל העדה" העוסקים בעניני עוה"ז חשך כפול ומכופל (ראה לעיל הערה 8, היינו שה"בקר" (יהי' טפל ו)יהפך ל"ערב".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.