107
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ההבדל הוא, שענין המחלוקת בכללותו ובעצמיותו נרמז בכלל, במילה כולה, ושלשת הענינים המפורטים נרמזים בפרטי המילה, בשלש האותיות%*: כל אות רומזת לענין אחר.
ח. כוונת קרח - שינו? העולם הזה - ש'נו? באות ה"א
בעת מתן תורה התחדש, שהתורה ירדה למטה לעולם הזה, שלא כקודם לכן, כאשר התורה היתה למעלה', והתבטלה המחלוקת (המחיצה). בין העליונים לתחתונים, כדלעיל בסעיף ד', ואז נעשה העולם הזה כפי שהוא צריך להיות, כדברי חז"ל'* על הפסוק "יום הששי". וכיון ש"ואתפליג קרח", הוא התנגד לשלום, לדרכה של התורה, כדלעיל בסעיף ה', אלא חפץ במחלוקת - הוא גרם ועורר להקים שוב את המחיצה והגזירה שהיו לפני מתן תורה. כלומר, הוא חפץ לשנות ענין זה שהתחדש בעולם הזה.
הדבר נרמז בשלוש האותיות של המילה "קרח" - קו"ף, רי"ש, חי"ת: העולם הזה נברא ודומה לאות ה"א?. וכיון שקרח חפץ לשנות את העולם הזה, נרמזים אופני השינוי בשלש
קרח א
- אותיות אלו - קו"ף, רי"ש וחי"ת - הדומות% בצורתן לאות ה"א, אך בשינוי, כפי שיוסבר להלן.
באות ה"א יש שלושה קווים: קו למעלה, ושני קווים = מימין ומשמאל. בקבלה ובחסידות מוסבר'*, שהקווים שלמעלה ושבימין מצביעים על המחשבה והדיבור, וקו השמאל מצביע על המעשה. קו השמאל אינו מחובר לשני הקווים האחרים, כי יש הפרדה בין המחשבה והדיבור לבין המעשה.
השינוי שבשלוש האותיות הנ"ל - קר"ח - לעומת האות ה"א מתבטא בעיקר בקו השמאלי הרומז למעשה: באות קו"ף הקו השמאלי ארוך מאד, באות רי"ש הוא אינו קיים כלל, ובאות חי"ת - הוא מחובר לשני הקווים האחרים.
ט. שני כיוונים בחיבור של עליוניס ותחתונים
ההסבר לכך הוא: ב"חיבור = עליונים = ותחתונים" שהתחדש במתן תורה, יש שני ענינים:
נדרשת עבודה בתחתונים, עד אשר "המעשה הוא. העיקר"5, וכמוסבר
הערות
- 9. ראה שומר אמונים ויכוח הראשון סי' בא"ג.
- 0. שזהו עיקר החידוש דמ"ת, כדמוכח משבת פח סע"ב ואילך.
- 1. שבת (פח, א) ובפרש"י עה"פ (בראשית א, לא).
- 2. מנחות כט, ב.
- 3. ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סל"ו (בנוגע לתפלין). הדעות בזה (בכלל) - נקבצו (לאחרונה) בס' מאיר עיני סופרים, סי ז' סעיף ב' סק"א. וש"נ.
- 4. תו"א צה, סע"ב. לקו"ת ר"פ בלק. סדור רפב, א. המשך באתי לגני השי"ת פ"ח.
- 5. ראה אבות פ"א מי"ז: לא המדרש עיקר אלא המעשה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.