106

0 לקוטי

זהו ההסבר בפנימיות לכך שעל ידי מחלוקתו של קרח על כהונת אהרן נבעה מחלוקתו כלפי משה, כמובא לעיל מן המדרש, שעל ידי שאלתו על "טלית שכולה תכלת" (ועל "בית מלא ספרים") מתוך כוונה לחלוק על כהונת אהרן, נבעו דבריו למשה "דברים אלו לא נצטוית עליהן ומלבך אתה בודאן": כיון שמחלוקתו בפועל כנגד כהונת אהרן, המיישם בפועל את דרכו של משה, נבעה מהיותו בעל מחלוקת בעצם מהותו, ובפנימיותו היתה התנגדות למשה, ולכן גרמה מחלוקתו על אהרן - שהיא ה"תוצאה" של מחלוקתו הפנימית כנגד משה - לגילוי ה"גורם" למחלוקת בגלוי.

וכיון שה"מחשבה תחילה" באה לידי ביטוי דוקא ב"סוף מעשה"?י,

לכן, כשם שלגבי "ויקח קרח לעורר על הכהונה", הרי מחלוקתו על אהרן - שהיתה ה'גורם" למחלוקתו על ה"תכלת" ועל ה"מזוזה" - הגיעה אחריתן,

כך התגלתה מחלוקתו על משה - שהיתה הגורם הפנימי למחלוקתו על אהרן - בפועל רק בסוף.

קרח א

בתשובה היא אמיתית, ושהם לא ייכשלו שוב בחטא זה, עד אשר "יעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם"*י, יש לעקור את הגורם לחטא. וכיון שמחלוקת קרח ועדתו על "אהרן" נבעה בפנימיות ממחלוקתם על משה ותורתו, על עצם מהות ה"שלום", לפיכך התבטאה עיקר התשובה באמירה "משה אמת ותורתו אמת".

פרט* המחלוקת נרמזים באותיות המילה "קרח"

לפי האמור לעיל, שהמחלוקת של קרח ועדתו על אהרן היתה תוצאה של מחלוקתם על משה ותורתו, יש לומר, שגם מחלוקותיהם על הציצית ועל המזוזה אינן פרט צדדי, הוכחה של ענין אחר (שכשם שבית מלא ספרים וטלית שכולה תכלת אינם זקוקים למזוזה ולחוט של תכלת, כך גם ישראל, אשר "כולם קדושים", אינם זקוקים לקדושת אהרן), אלא הן קשורות לאותו ענין. כלומר, מחלוקתם על משה ותורתו מביאה למעשה לידי מחלוקותיהם על אהרן, על ציצית ועל מזוזה.

וכיון ששלשה ענינים אלו הם האופנים שבהם מתבטאת בפועל מחלוקת קרח, יש להניח, שבשם "קרח" אינה נרמזת רק נקודת המחלוקת עצמה, אלא גם הענינים שבהם מתבטאת המחלוקת בפועל.