100
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
על כך אומר רש"י, ש"פתיל תכלת" רומז לשני הענינים: מצד המלה "תכלת", שמשמעותה "שכול" "תרגום של שכול תכלא", מצביעה התכלת על שיכול הבכורות כאן למטה, שהיה בלילה. ומצד "צבע התכלת", אשר "דומה לרקיע המשחיר לעת ערב", הוא מראה על מכת הבכורות כפי שנוצרה למעלה ברקיע, לעת ערב.
אך מתעוררת השאלה: היכן אנו מוצאים, שפרט מסויים במצוה וכדומה רומז לענין כפי שהוא נגזר ברקיע?
לפיכך מצטט רש"י לפני פירושו את המלים "פתיל תכלת": "פתיל" קשור לכנף למעלה, והוא משתלשל ויורד למטה. בכך רומז "פתיל תכלת" למכת בכורות כפי שנמשכה מלמעלה, מהרקיע, ולא רק כפי שהיתה כאן למטה.
2 שמונה ימים - מהראשית ממש ועד הסיוס המושלם
לאחר שאומר רש"י שפתיל תכלת רומז למכת בכורות גם כפי שנגזרה ברקיע, הוא ממשיך ואומר, ששמונת החוטים הם כנגד שמונה ימים וכו
כשם שלגבי תחילת יציאת מצרים, אין מחשיבים רק את ליל ט"ו ניסן, שבו היתה מכת בכורות כאן למטה, שאז אמר פרעה "קומו צאו מתוך עמי", אלא מתחילים מהראשית ממש
שלח ג
- מיום י"ד לעת ערב, כאשר נגזרה הגאולה, ומכת הבכורות, ברקיע,
כך גם, בקצה השני, לגבי השלמת יציאת מצרים, אשר היתה בקריעת ים סוף, כאשר "לא נותר בהם עד אחד", שאין מחשיבים רק את סיום יציאת מצרים כשלעצמו, אלא את השלמות המוחלטת של יציאת מצרים - כאשר התבטל אצל בני ישראל פחדם מפני המצרים - כאשר נתגלה לבני ישראל ש"לא נותר", וזאת כאשר "ירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" - דבר שהשפיע עליהם עד כדי אמירת שירה"*.
וזוהי המשמעות של "שמונה ימים ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד שאמרו שירה", הכוללים את כל משך תקופת יציאת מצרים: מראשית יציאת מצרים ממש, כפי שהיתה עדיין "ברקיע", לפני התרחשותה למטה, ועד לסיום המושלם של יציאת מצרים, כאשר בני ישראל חשו וראו בשלמות את גאולתם מהמצרים.
יא. "ועשה טוב" מביא לידי
אמירת השירה
מה"ענינים מופלאים" שבפירוש רש"י זה:
והרמזים
הערות
- 7. ומ"מ כותב רש"י גם "על הים" (ראה לעיל הערה 23) - כי זהו הגמר דיצי"מ, אלא שמוסיף שהי' עד שגם ישראל ידעו והרגישו הגמר דיצי"מ, עד באופן "שאמרו שירה", כבפנים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.