99

3 לקוטי חוטים") הם "כנגד", או "על שם", כל הענינים של יציאת מצרים. ולכן נאמר "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" - "על מנת... שתקבלו עליכם גזרותי" - דוקא במצות ציצית, כי אין זו מצוה כללית סתם, אלא היא קשורה, בכל פרטיה, לכל פרטי יציאת מצרים.

ח. "על כנפי בגדיהם" - קשור לכל פרטל יציאת מצריס

לפי זה מובן מדוע בפירוש למלים "על כנפי בגדיהם" אין רש"י מסתפק בדבריו "כנגד ואשא אתכם על כנפי נשרים", אלא הוא גם מציין ש"על ארבע כנפות" הוא "כנגד ארבע לשונות של גאולה", למרות שבפרשתנו אין נאמר כלל שהציצית היא דוקא על בגד של ארבע כנפות - כי בהוספה זו מוכיח רש"י כיצד הענין של "כנפי בגדיהם" הוא כנגד כל עניני יציאת מצרים - החל מ"והוצאתי" ועד "ולקחתי (אתכם לי לעם)".

שלח ג

אך כיון שבפרשה שלנו לא נאמר כמה כנפות צריכות להיות, לכן אין רש"י יכול להתחיל במלים "על ארבע כנפות...", ולכן הוא מסביר תחילה ש"על כנפי בגדיהם" הוא "כנגד ואשא אתכם על כנפי נשרים". ולאחר שהוא כבר מציין ש"על כנפי בגדיהם" קשור ליציאת מצרים, הוא מוסיף ומבהיר, שמספר הכנפות הוא כנגד ארבע לשונות של גאולה.

ט. "פת*ל תכלת" - מכת בכורות למעלה ולמטה

כך גם לגבי "פתיל תכלת". בשני הטעמים שמביא רש"י לקשר של מכת בכורות לפתיל תכלת - "על שם שכול בכורות, תרגום של שכול תכלא", ו"צבע התכלת דומה לרקיע..." - הוא מתכוון להבהיר כיצד רמוזים בציצית כל פרטי מכת בכורות.

שהרי, במכת בכורות (אשר הכריחה את פרעה לומר "קומו צאו" - הגאולה) - יש שני ענינים: (א) שיכול הבכורות שהיה כאן למטה, כדברי רש"י בהמשך "ומכתם היתה בלילה", (ב) היווצרותו של הענין למעלה - ברקיע, וזאת בזכות* דם פסח ומילה, וזה היה בין הערבים, כאשר שחטו בני ישראל את הפסח.