94
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
6 לקוטי
שלח ג
א. "מיסודו של רבי משה הדרשן" בפרשת ציצית
בסוף הפרשה, לאחר שרש"י מפרש כמה וכמה פסוקים ומלים בפרשת ציצית, עד למלים האחרונות "אני ה' אלקיכם", הוא מביא כמה. ענינים "מיסודו של רבי משה הדרשן"': בתחילה הוא אומר "למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת עבודה זרה?, לומר שהמחלל את השבת כעובד ע"ז, שאף היא שקולה כנגד כל המצות":, והוא מסיים: "ואף פרשת ציצית, לכך נסמכה לאלו, לפי שאף היא שקולה+ כנגד כל המצות". לאחר מכן מצטט רש"י את המילים "על כנפי בגדיהם", ואומר "כנגד ואשא* אתכם על כנפי נשרים וכו'" (כדלהלן בסעיף ב).
ולבסוף הוא מצטט את המילים "פתיל תכלת" ומבאר "על שם שכול בכורות וכו'", (כדלהלן בסעיפים ג' וד').
מכך שרש"י מביא שלושה ענינים אלו לאחר פירושו על "אני ה' אלקיכם"
- למרות שאת הטעם לסמיכות שבין פרשת ציצית לפרשיות הקודמות יש להבין מיד בתחילת הפרשה>, וכן המילים "על כנפי בגדיהם" ו"פתיל תכלת" מופיעות בתחילת הפרשה -
מובן?, שבכך אין הוא מתכוון כל כך לפרש את פשוטו של מקרא עצמוי, אלא בעיקר להבהיר ענין מיוחד בפרשה, הטעון ביאור על פי דרך הפשט. לפיכך הוא מביא את כל שלושת הענינים הללו ביחד, כי הם כולם באים לבאר אותה נקודה.
יש להבין: א) מהו הקושי בפרשה זו לפי דרך הפשט, אשר כדי ליישבו צריך רש"י
להביא את הפירושים של רבי משה הדרשן, שהם "דרוש"?
הערות
- 1. בש"ח כאן (בשם נח"י), שרק "למה נסמכה וכו'" העתיק מיסודו של ר"מ הדרשן. אבל ממ"ש רש"י "על כנפי בגדיהם כנגד כו' .. פתיל תכלת כו'" בסוף הפרשה, מוכח שגם זה הוא מיסודו של ר"מ הדרשן, כמ"ש הרא"ם כאן. וכ"ה בחזקוני כאן. וגם לפי דעת הנח"י שהם דברי רש"י עצמו - מוכרח לומר, שזה בא עכ"פ בהמשך להפירוש למה נסמכה כו'.
- 2. וממ"ש רש"י ענין זה בפ' ציצית ולא בפ' מקושש, מוכח שהסמיכות דפ' מקושש לפ' ע"ז אינה קשה (בדרך הפשט) וזוהי רק הקדמה ל"ואף פ' ציצית כו'".
- 3. ראה גם חולין ה, סע"א. אבל ראה לקמן הערה 31.
- 4. ראה גם מנחות מג, ב - הובא להלן הערה 9 אבל ראה לקמן ס"ו.
- 5. יתרו יט, ד.
- 6. ראה רש"י ריש פרשתנו שמפרש "למה נסמכה פרשת מרגלים כו'" לפני שמפרש התיבות "שלח לך".
- 7. ומכ"ש שכצ"ל לדעת הנח"י דלעיל הערה 1.
- 8. שהרי רש"י אינו מפרש (מלבד במקומות ספורים) למה נסמכה כו' (וראה לעיל הערה 2) וטעמי המצות (וראה לעיל ע' 42).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.