90

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

02 לקוטי

משה", הוא סיים במסקנה הנובעת מכך: "עלה נעלה..." - כי מלשון הפסוק "ויאמר עלה נעלה..." מוכח, שהיתה זו אמירה מיוחדת, ולא מסקנה מ"אל משה".

לפיכך מסביר רש"י, שב"עלה נעלה" אין הכוונה לעליה לארץ ישראל, אלא לענין חדש: "אפילו בשמים היא...". בכך הוסיף כלב ענין חדש, שאפילו יאמר משה "עשו סולמות ועלו שם" (בשמים), שלא זו בלבד שיש בענין זה צורך בניסים, אלא" זהו ענין שאינו קיים כלל במציאות העולם - אפילו במקרה כזה "מצליח בכל דברין"?*.

שלח א

ולאחר שרש"י מסביר את הקער בין "ויהס כלב" לבין טענת המרגלים, שבפסוקים הקודמים, שלשם כך אין חשובה כל כך המשמעות המדוייקת של המילה "ויהס", הוא מבאר את משמעות המילה "ויהס" - "לשון שתיקה"', בדומה לפירו₪ רש"י אשר בתחילת פרשתנו: בתחילה הוא מצטט "שלח לך (וגם את המילה) אנשים", ומפרש "למה נסמכה..." לענין הקודם, ולאחר מכן הוא מצטט שוב "שלח לך" (ולא את המילה "אנשים"), ומפרש את פרטי המשמעות.

יב. מעלותיו של כלב

בין הענינים של "יינה של תורה" בפירוש רש"י זה:

אמנם, הן יהושע והן כלב לא היו בעצת המרגלים, אך בכל זאת יש מעלות שונות לכל אחד מהם על-פני האחר. מעלותיו של כלב על פני יהושע הן:

א) יהושע ניצל מעצת המרגלים בזכות תפילתו של משה?י, ואילו כלב זכה לכך בתפילתו שלו, אשר "הלך3 ונשתטח על קברי אבות שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם"*.

הערות

  1. 29. גם בפשוטו של מקרא מצינו דרגות בניסים - ראה פרש"י וארא (ט, כד).
  2. 0. והשייכות לדבריו "אל משה": בזה בא לחזק דבריו שיוכלו להכנס לא"י: מכיון ש"עלה נעלה" - אפילו באם יאמר משה "עשו סולמות ועלו שם נצליח בכל דבריו" (אף שהו"ע של "נמנעות"), הרי ודאי ש"וירשנו אותה" (שאי"ז פלא כ"כ כ"עלה נעלה". ראה לעיל הערה *17).
  3. 3. וי"ל, שמה שהוזקק כלב לזה הוא* - כי מכיון שראה שטענת המרגלים היא (לא רק מצד שטועים הם ודעתם שא"א להכנס לא"י, כ"א גם) לפי שרוצים כן (וכדמוכח ממה שהשתמשו בדבר שקר בטענתם - ראה רש"י לעיל פסוק כז), הרי אפשר
  4. 4. *) בגו"א כאן: "אפילו י₪ להם מזל גדול בשמים .. עלה נעלה על המזל שלהם". ועד"ז הוא במשכיל לדוד כאן. אבל א) מלשון רש"י "עשו סולמות ועלו שם" מוכח, שכוונתו היא - עלי' בשמים כפשוטו. ובפרט שהרי עד"ז ממש הוא בפרש"י נח (יא, א). ב) ממה שמפרש (דברים א, כח) "דברו הכתובים לשון הבאי" - ולא פירש שבאמירתם "ובצורות בשמים" כיוונו למזלן שבשמים (כבכלי יקר כאן פסוק כז) - משמע שלפי פירוש רש"י, לא דיברו המרגלים מענין מזלם.
  5. 5. שימציאו עוד טענות כאלו שלא יהי' לו מה להשיב עליהם מראיות ע"פ שכל. ולכן אמר "עלה נעלה אפילו בשמים" - אף שאין לזה שום מקום בשכל.
  6. 1. ראה בספר זכרון על רש"י.
  7. 2. רש"י פרשתנו יג, טז.
  8. 3. רש"י שם, כב.
  9. 4. ראה גם אוה"ח פרשתנו יד, כד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.