89
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולא "הוציאנו ממצרים": משום שרצה להשיב לטענתם "כי עז העם...", טענה הקשורה למלחמה נגד "עם היושב בארץ", הוא לא יכול היה להביא להם הוכחה מיציאת מצרים, שהרי שם לא היה מצב של מלחמה, ואדרבה: המצרים גירשו את בני ישראל ממצרים'*. ולכן הוא אמר "קרע לנו את הים", שבקריעת ים סוף נאמר "ה' נלחם להם..."5.
על טענתם "עמלק יושב בארץ הנגב", השיב כלב "הגיז לנו את השליו"<: גם הטענה "מי יאכילנו בשר" היתה רק בבחינת "שמבקשים עלילה", ובכל זאת - "הגיז לנו את השליו". ומכך מובן, שגם לאחר שילוח
המרגלים יעשה להם הקדוש-ברוך-הוא ניסים.
ועל טענתם "והחתי והיבוסי... ועל יד הירדן" היתה התשובה "הוריד לנו את המן": גם המן שירד במדבר לא היה העיקר, שהרי כל ההליכה במדבר היתה רק הכנה לכניסה לארץ ישראל5, ובכל זאת "הוריד לנו את המן". מכך מובן, שהקדוש-ברוך-הוא יעשה ניסים גם בדרך, בהכנה לכיבוש ארץ ישראל5'.
יא. בתחילה - הסבר הקשר; ואחר כך - ביאור המשמעות
אך לפי זה קשה: כיון שעל ידי "ויהס כלב את העם אל משה", על ידי הזכרת מעלותיו של משה, כבר הפריך כלב את טענות המרגלים - מדוע הוא היה צריך להוסיף "עלה נעלה וירשנו אותה"?
אין להשיב, שלאחר שהפריך את כל טענות המרגלים, כנרמז במלים "אל
הערות
- 4. בא יב, לג. לט.
- 5. בשלח יד, כה.
- 6. ואף שגם בקי"ס אמרו "המבלי אין קברים במצרים גו'" (שם, יא) וגם בירידת המן = "וילונו גו'" (שם טז, ב ואילך) [וכן במרה (שם טו, כד) ורפידים (שם יז, ב) ועוד] - מ"מ הוזקק כלב להביא ראי' משליו דוקא, כי לפני קי"ס "היו נתונים בצרה" (רש"י שם יד, טו), וכן במן "הלחם שאלו כהוגן" (רש"י שם טו, זדח), [ועד"ז במרה שהכתוב מעיד "ולא יכלו לשתות מים ממרה" (אלא שהו"ל למימר בקש עלינו רחמים ולא להתלונן - שם טו, כג. רש"י שם, כה). ועד"ז ברפידים - "ואין מים לשתות" (בשלח יז, א)], ובמילא אין משם ראי" לענין שילוח המרגלים. ולכן הוזקק כלב להביא ראי' משליו שביקשו עלילה.
- 7. רש"י בהעלותך יא, א. ד.
- 5. ואפשר לומר, שב"הגיז לנו את השליו" התכוון גם ל"ותעל השליו" (בשלח טז, יג) - כי גם אז "בשר שאלו שלא כהוגן" (רש"י שם, זדת) - אף שעיקר כוונתו היתה להשליו הנזכר בפ' בהעלותך, לפי שביקשו עלילה. וראה להלן הערה 29.
- 6. שלח א שיחות 2
- 8. אבל אין לומר יתירה מזו: גם בשביל הכניסה לא"י, לא הי" הכרח גמור לירידת המן, שהרי הי להם צאן ובקר וכו' ובמילא לא היו מתים ברעב גם בלי מן. וא"כ מובן במכ"ש שהקב"ה יעשה ניסים בנוגע לההכנות המוכרחות בשביל הכניסה לא"י.
- 8. - שהרי מפורש בקרא (בשלח טז, ג) "להמית את כל הקהל הזה ברעב" וע"ז נאמר ד"לחם שאלו כהוגן". ואף שהי' להם צאן ובקר הרי מפורש "הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם" (בהעלתך יא, כב).
- 9. ומה שרש"י מקדים "הוריד לנו את המן" ל"הגיז לנו את השליו" - כי כותב הענינים לפי סדר הזמנים (וראה לעיל הערה 27).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.