83

אלו מובן, שמשמעות המלים "את העם" היא כפשוטן: כלב גרם לכך שהעם (כולו) יאזין למשה, או שהוא שכנע את (כל) העם להיות בצדו של משה.

אך לפי פירוש רש"י "יהס - השתיק", הכרחי, לכאורה, להסביר, שהמלים "ויהס. כלב" אינן מכוונות כלפי "את העם", שהרי בפסוקים הקודמים מסופר על כך, שרק המרגלים דיברו, ואין מוזכר שהעם דיבר, ולפיכך היינו מבינים, שכלב השתיק רק את המרגלים. והמלים "את העם" אינן קשורות למילה "ויהס" עצמה, אלא למטרה של "ויהס" - כלב השתיק את המרגלים כדי שה"עם" יאזין לדבריו*. לפיכך אומר רש"י "השתיק את כולם", שכלב לא השתיק רק את המרגלים, אלא את העם כולו*, כפשטות לשון הפסוק "ויהס כלב את העם"י.

אך אין להשיב כך: א) רחוק מאד מדרך הפשט להסביר

שב"ויהס כלב את העם" הכוונה היא שהוא השתיק מישהו אחר "את" למען, - "העם", ורש"י אינו צריך לשלול זאת.

ב) אם במלים "את כולם" מתכוון רש"י לכל העם, מתחזקת השאלה שהוזכרה לעיל, בסעיף א': מדוע אין הוא מצטט מן הפסוק גם את המלים "את העם"?

ג. "אל משה" - דברי כלב על משה

לאחר מכן מצטט רש"י את המלים "אל משה", ומפרש: "לשמוע מה שידבר במשה", שבמלים "אל משה" אין הכוונה למשה עצמו, שהרי לפי זה אין לכך קשר ל"ויהס - השתיק", אלא על משה - דברי כלב אודות משה.

אף כאן אין מובן, בהמשך לאמור לעיל: מדוע צריך רש"י לפרש שהמשמעות של "ויהס" היא "השתיק", ועקב זאת עליו להסביר שבמלים "אל משה" הכוונה היא: לדברי כלב על משה. הוא הרי יכול היה לבאר שהמשמעות של "ויהס" היא "ואצית", או "והסית", ואז אפשר היה להסביר את המלים "אל משה" כפשוטן ממש*?

אף אם נאמר, שלדעת רש", הפירוש האפשרי היחיד למילה "ויהס" הוא מלשון שתיקה, אפשר היה אף לפי פירוש זה להסביר את המלים "אל