79
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הוא מביא משל מעולמו של התלמיד: כאשר במקום "רוח" ו"הוד" מדובר על "נךר" ו"כלי".
ח. ההפחתה נגרמת עקב המרחק בין הדרגות
האמור לעיל מסביר, יתכן, את הענין המובא בתורת החסידות, שבאמצעותו יובנו הדברים כאן:
בתורת החסידות נאמר'? על השנים שנתנו אדם הראשון, האבות (אברהם, יעקב) ויוסף לדוד המלך, שעקב נתינת שנים אלו לדוד המלך, חסרו שנים אלו בחייהם??, ולא "כמדליק נר מנר". וזאת, משום שאדם הראשון והאבות ויוסף היו בדרגת אצילות, ודוד הוא בבחינת המלכות, היורדת למטה לעולמות בריאה יצירה עשיה. וכיון שדרגת אצילות נעלית באין ערוך לעומת בריאה יצירה עשיה, לכן, כדי שה"המשכה" מאצילות - מאדם הראשון ומהאבות ומיוסף -
תגיע לבריאה יצירה עשיה (דוד), הכרחי שהיא "תיעדר" ותתרחק מהאצילות.
בדומה לנר, שאמנם, כאשר הוא מאיר בקרבת מקום, הרי אין נגרע ממנו כלל, אך אם רוצים שאורו יגיע למרחק, צריך ליטול את הנר ממקומו הקודם, ולהעבירו למקום החדש.
בכך מוסבר בתורת החסידות3 מדוע היתה המשכת ההוד ממשה ליהושע באופן של נתתה, ולא "כמדליק נר מנר", כי יהושע ומשה היו בדרגות רחוקות באין ערוך זה מזה, ולפיכך, כל עוד האור נמצא במקומו ובדרגתו של משה, אין הוא יכול להגיע ליהושע. וכדי שיהושע יזכה באור, היה האור מוכרח "להתרחק" ולהיגרע ממשה.
לפי זה מובן ההסבר לסברה המובאת במדרש, שממנה נראה, שללא הבהרה מיוחדת במדרש, ניתן היה לחשוב (כדלעיל בסעיף ו'), שהשפעתו של משה לזקנים היתה באופן שגרם לחסרון אצל משה - למרות שבפסוק "ואצלתי..." אין מופיעה לשון של נתינה - כי מפני המרחק היחסי של הזקנים? ממשה, שדרגתם נמוכה
הערות
- 20. ספהמ"צ להצ"צ מצות מינוי מלך פ"ב. סה"מז הנ"ל שם. (וראה ספהמ"צ שם, סה"מ שם (ע' סה) ובליקוטי לוי יצחק (ח"א) לזהר - ע' קלו, הטעם מה שדוד חי רק ע' שנה ולא ק"מ שנה).
- 1. זח"א קסח, א. ונתבאר בספהמ"צ שם ובסה"מ שם (ע' סב ואילך). לקלוי"צ שם ע' קל ואילך.
- 3. ובזהר שם ואילך (ונתבאר בארוכה במקומות הנ"ל) - גם הטעם מה שלא נתן לו יצחק (ובמקומו - נתן יוסף).
- 2. שלכן נאמר ע"ז "חיים שאל ממך נתת לו" (תהלים כא, ה. זהר שם), כי זהו דוגמת "הנותן מתנה לחבירו, שמשנותנה לחבירו נחסרת אצלו" (ספהמ"צ שם קט, ב. וראה גם סה"מ שם ע' סו).
- 5. בהעלותך ג שיחות 1
- 3. סה"מ שם.
- 4. ועפ"ז יומתק מה שרש"י בפרשתנו מעתיק לפני פירושו, התיבות "ושמתי עליהם" - אף שלכאורה, מה שהוזקק לפרש "שאין אורו חסר כלום" הוא מצד "ואצלתי מן הרוח אשר עליך", ומאי נפק"מ מי הוא המקבל - כי הס"ד לומר ש"אורו חסר" הוא מצד ריחוק הערך של "עליהם" - הזקנים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.