78

00 לקוטי ולכן, כאשר מחדש המדרש, ש"לא חיסר כלום", עליו להסביר כיצד "לא חיסר כלום", וזוהי כוונת המדרש בדבריו "שנאמר ולא קם...": כיון ש"ולא קם נביא עוד בישראל כמשה", לכן היתה ההאצלה מרוחו של משה יכולה להיות באופן ש"לא חיסר כלום", כפי שיוסבר להלן.

ז. אופני לימוד שוניס של רב עם תלמיד

כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר כדוגמא לכך את אופני הלימוד השונים של רב עם תלמידו: אם הם קרובים, יחסית, זה לזה, הרי ההבדל ביניהם בלימוד הוא שהתלמיד זקוק להסברים רבים וארוכים יותר מאשר הרב, אך גם בהסברים אלו עדיין נמצאת ההבחנה הדקה והעדינה

בהעלותך ג

בהתאם לשכלו של הרב, והענין אינו רחוק בהרבה מכפי שהיה אצל הרב.

(בדומה להבדל שבין המשנה לברייתא ולגמרא, כדברי הרמב"ם"', שדבריו של רבינו הקדוש במשנה הם "דבר קצר וכולל ענינים רבים והיה הכל מבואר לו לחידוד שכלו, אבל למי שהוא פחות ממנו, הענין ההוא עמוק בעיניו". ולכן חיברו מאוחר יותר את התוספתא ואת הברייתא, אך הן לא היו "כצחות דברי המשנה ולא כתיקון עניניה וקוצר מליה". עד אשר היה צורך לאחר מכן לחיבור ה"תלמוד" וכו').

אך אם התלמיד רחוק מאד בהבנתו מן הרב, והוא נמצא ב"עולם" אחר, הכרחי להביא בפניו משלים מ"עולמו". הענין, כפי שהוא בעולמו של הרב, אינו מובן לו לחלוטין, כלומר, הוא אינו קיים כלל בהכרתו של התלמיד. כאשר הענין "מתרחק" מעולמו הרוחני של הרב, אז הוא יכול להגיע לדרגתו של התלמיד. בדומה לדברי חז"ל שלעיל: אין אנו מבינים מהי "רוחו" של משה, או מהו "הודו", ולכן איננו מבינים גם את הענינים של "ואצלתי" ו"ונתתה" שבכך, ולכן מובא המשל על "נר" וכדומה.

ענין נוסף בכך: כאשר הרב מוסיף לתלמידו הסברים ודיבורים ברעיון השכלי הנלמד, אין הוא מתרחק לחלוטין מדרגתו, אך לא כן כאשר