75

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

16 לקוטי

בהעלותך ג

א. "ואצלתי מן הרוח אשר עליך..."

על הפסוק "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם"!, נאמר ב"ספרי", ורש"י מביא זאת בפירושו על התורה: "למה משה דומה באותה שעה, לנר שמונח על גבי מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה? ולא חסר אורו כלום, כך לא היתה חכמתו של משה חסרה כלום".

בדומה לכך נאמר גם במדרש רבהי על פסוק זה: "שמא חסר משה מנבואתו כלום, לאו. למה הדבר דומה, לנר שהיה דולק, והדליקו ממנו כמה נרות ואור דליקתו לא חיסר, אף כאן משה משלו לא חיסר כלום, שנאמר+ ולא קם נביא עוד בישראל כמשה".

יש להבין*: לצורך הבנת המשל על הנר, שעל ידי שמדליקים ממנו נרות אחרים אין נגרע ממנו דבר, אין, לכאורה, חשיבות למקום שבו נמצא

הנר, כפי שאכן רואים, שבמדרש נאמר רק "לנר שהיה דולק", ולא נאמר. היכן נמצא הנר. לשם מה, אפוא, נאמר בספרי ובפירוש רש"י "שמונח על גבי מנורה"?

וכן אין מובן בדברי המדרש, מדוע נאמר בסופו "שנאמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה": אף לפי הסברה המוזכרת במדרש, כאפשרות ש"חסר משה מנבואתו", גם אז ייתכן, שמפני מעלתה העצומה של נבואת משה, הרי גם לאחר ש"חסר">, עדיין הוא היה גדול מכל הנביאים האחרים וכן מן הזקנים?. מהי אפוא ההוכחה מהפסוק "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" לכך ש"לא חיסר כלום"?

ב. גם בנת:נה רוחנית *יתכן גרעון

יש מפרשים המסבירים שלא נגרע ממשה דבר. על ידי "ואצלתי...", משום שבמסירת דבר רוחני לא ייתכן גרעון או פגם*.

הערות

  1. 1. פרשתנו יא, יז.
  2. 2. בפרש"י: והכל מדליקין הימנו. וראה לקמן הערה 5, 30.
  3. 3. פט"ו, יט.
  4. 4. ברכה לד, *.
  5. 65. וגם אינו מובן מ"ש רש"י "והכל מדליקין הימנו" = דלכאורה: (א) הרי רק הזקנים קבלו מרוחו של משה, ומהו "הכל"? (ב) "ואצלתי גו'" הי" רק פעם אחת, וא"כ הו"ל לומר "לנר שמונח ע"ג מנורה ודלקו ממנו הכל" (ע"ד לשון הספרי), ומהו הלשון "והכל מדליקין כו'" שמורה שתמיד מדליקין הימנו?
  6. 6. ובפרט, ש(לפי הס"ד) אומר "שמא חסר משה מנבואתו כלום".
  7. 7. וכמו ב"ונתתה מהודך עליו" (על יהושע), דהגם שהלשון "ונתתה" מורה שמשנתן משה מהודו ליהושע נחסר אצלו (כדלקמן סעיף ב'. וראה לקמן הערה 12, שכ"ה גם דעת הספרי ורש"י), ובכל זה, "פני משה כחמה פני יהושע כלבנה" (ספרי ורש"י פנחס כז, כ).
  8. 8. ראה ראב"ע כאן: כי הרוח כמו החכמה, ואם

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.