66
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ו דיני פסח שני - לא לפי סדר הזמנים
על השאלה האחרונה אפשר היה, לכאורה, להשיב, שהדינים מופיעים בפירוש רש"י לפי סדר הזמנים: "מצה וחמץ עמו בבית", שבזמן שחיטת הפסח מותרת הימצאות חמץ בבית, קשורה לזמן שמבעוד יום, בשונה מפסח ראשון, שבו אסורה הימצאות חמץ בזמן השחיטה". הדין "ואין שם יום טוב" קשור רק לזמן שבו מתחיל הלילה, בשונה מפסח ראשון, שבו מתחיל לחול יום טוב בתחילת הלילה. והדין "ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו" קשור רק לזמן אכילת הפסח, זמן מה לאחר תחילת הלילה.
אך אין ליישב זאת כך: אילו היה רש"י מתכוון לדין של איסור חמץ בעת אכילת פסח שני, היה הדבר קשור לזמן האכילה. אך רש"י מדגיש כאן לא את איסור חמץ באכילתו, כי בכך זהה פסח שני לפסח ראשון, אלא, להיפך, הוא מציין כאן את השלילה "ואין איסור חמץ (אלא עמו באכילתו)", שחוץ מאכילתו אין איסור חמץ. ודין זה
בהעלותך א
מתחיל מיד בתחילת הלילה?. ואם כך, צריך היה רש"י לכתוב את הדין "ואין איסור חמץ..." בסמוך ל"מצה וחמץ עמו בבית"?
4 שאלת רש"י קשורה למילה "או"
ההסבר לכל האמור לעיל הוא:
רש"י בעצמו רומז לקושי המתעורר אצלו בפסוקנו, אשר כדי ליישבו הוא אינו כותב רק "נקוד עליו... חוץ לאסקופת העזרה כל זמן שחיטה", אלא אף מוסיף "פסח שני מצה וחמץ עמו בבית...", על ידי שהוא מצטט לפני פירושו את המלים "או בדרך רחוקה".
המילה "או" אינה קשורה למשמעות של המלים "בדרך רחוקה" שלאחריה, אלא רק מבהירה ש"בדרך רחוקה" אינו הענין היחיד, אלא זוהי אחת הדוגמאות בפסוק. שהרי, המילה "או" מתאימה לציון דוגמאות שונות.
הערות
- 1. מוכח ש(בדרך הפשט) החג שייך לפסח*. ולכן מפרש רש"י בדיני פסח שני ש"אין שם יו"ט".
- 0. פרש"י בא יב, טו. תשא לד, כה.
- 1. והחידוש שבדין זה על "מצה וחמץ עצו בבית" - י"ל: 1) שמותר גם באכילה.
- 2. באיסור חמץ בפ"ר - שני דינים: א) לא תשחט על חמץ
- 5. *) שזהו גם הטעם מה שכללות החג דיצי"מ נקרא [בלשון חכמים (ראה שוה"ג להערה 21), ולפי פירוש תיב"ע (פרשתנו ט, יב) - גם בלשון התורה] על שמו - חג הפסח.
- 6. (תשא שם); ב) לאחרי השחיטה - "שבעת ימים (שהתחלתם היא מהלילה) שאור לא ימצא בבתיכם" (בא שם, יט), וממ"ש זה בפרשת קרבן פסח, מוכח שגם דין זה שייך ל"פסח"* (ראה לעיל הערה 19), וכמפורש ברש"י (פרשתנו ט, ב) שמדיני פסח "שבעת ימים למצה ולביעור חמץ". ולכן הוזקק רש"י לומר שב' האיסורים אינם בפ"ש: "מצה וחמץ עמו בבית" - בשעת שחיטה; לאחרי השחיטה "ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו" (וראה רש"י פסחים צה, ריש ע"ב). ועוד י"ל בזה.
- 2. ראה הערה הקודמת.
- 8. *) ראה גם פסחים (צה, ב הנאכל לששה; (שם משנה צו, א) "ופסח דורות נוהג כל שבעה" - אף שהכוונה היא לחימוצו (כדמפרש בגמרא שם - צה ריש ע"ב).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.