61
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
02" לקוטי
בהעלותך
א. "או בדרך רחוקה"
מן הפסוק "איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה..."!, מצטט רש"י את המלים "או בדרך רחוקה", ואומר: "נקוד עליו, לומר לא שרחוקה ודאי, אלא שהיה חוץ לאסקופת העזרה כל זמן שחיטה".
על כך שואל רמב"ן:
במשנה? מופיעות לגבי פסוק זה שתי דעות: א) שהאדם נמצא, בתחילת זמן השחיטה', במקום שאין הוא יכול להגיע ממנו אל העזרה במשך כל זמן השחיטה. ב) "מאסקופת העזרה ולחוץ", כפירוש רש"י. ולכאורה, הדעה הראשונה קרובה הרבה יותר ל"פשוטו של מקרא" מאשר הדעה השניה - שהרי, כיון שב"חוץ לאסקופת העזרה" נכללים כל המקומות שמחוץ לאסקופת העזרה, אף בסמוך לעזרה ממש - אין זו בפשטות המשמעות של "רחוקה". ואם כך, צריך היה רש"י לבחור בפירושו על התורה, שבו הוא מפרש את פשוטו של מקרא, את הפירוש של הדעה הראשונה?
אמנם המילה "רחוקה" אינה
במשמעותה הפשוטה ממש, כפי שמוכח מכך ש"נקוד עליו", אך בכל זאת אומר רמב"ן, שגם לפי הדעה הראשונה מובן הניקוד מעל מילה זו: אילו היתה הכוונה לדרך עצמה, היא לא היתה מוגדרת כ"דרך רחוקה", כי מרחק הליכה של חצי יום אינו "דרך רחוקה"*. אך כיון שהתורה מגדירה זאת כ"דרך רחוקה" רק ביחס לאדם', לגבי עשיית הפסח, שהוא נמצא במקום אשר במשך זמן השחיטה אין הוא יכול להגיע לעזרה כדי להקריב את הפסח - לכן "נקוד עליו". ולכן, נותרה השאלה:
מדוע מפרש רש"י "מחוץ לאסקופת העזרה"5, פירוש הרחוק מאד, לכאורה,
הערות
- 1. שיחות
- 1. פרשתנו ט, יו"ד.
- 2. פסחים צג, ב.
- 3. ברמב"ם הל' ק"פ פ"ה ה"ט: "עם עליית השמש". אבל ברש"י פסחים שם (ד"ה חמשה עשר) וברמב"ן כאן, הוא כבפנים. וראה גם ירוש' פסחים פ"ט ה"ב: קודם לשש שעות.
- 4. ובפרט לפי המבואר להלן סי"א ששיעור הריחוק הוא לפי כמות הזמן, וגם המקום שבסמיכות לעזרה נקרא - בסוף היום - "דרך רחוקה".
- 65. ראה ירושלמי שם סה"ב.
- 6. במשכיל לדוד כאן: שהוקשה לי' לרש"י, והרי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש, ומאן לימא איזו היא דרך רחוקה, ולכן מפרש "נקוד עליו לא שרחוקה ודאי כו'". אבל בפשטות, מכיון שמדבר כאן בנוגע לעשיית הפסח, מובן שהשיעור דדרך רחוקה הוא - שאינו יכול להכנס בעזרה לעשות הפסח - המתחילה ב"ושחטו אותו" (בא יב, ו) - היינוו בשעת שחיטה (כברא"ם וגו"א כאן - נעתק בהערה 8).
- 8. עוד תירוץ במשכיל לדוד, שהוכחת רש"י היא ממ"ש לאח"ז (ט, יג) "זבדרך לא הי'" - "ובדרך" סתם (וכדאיתא בפסחים צג, סע"ב). אבל (א) באם הוכחת רש"י היא מכתוב שלאח"ז - הו"ל להעתיקו או עכ"פ לרמזו כאן. (ב) בפשטות צ"ל להיפך:
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ח ע' 61
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.