51
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
52 לקוטי
שהשבת כולה היא נקודה אחת, אלא מפני סיבה אחרת.
לפי הדעה, שהשבת כולה היא נקודה אחת, יוצא, שגם כאשר יהודי יחיד חילל שבת, ואף כאשר עשה זאת באיסור, ולא מפני פיקוח נפש וכדומה?, הוא כבר אינו מוזהר יותר על שמירת אותה שבת. ואם כך, מדוע צריך להביא במכילתא דוגמא ממצב של "גויים שהקיפו את ארץ ישראל", שזהו מקרה בלתי רגיל כלל וכלל, והרי אפשר היה לתת דוגמא של אדם "שחילל מקצת שבת..."?
מכך ניתן להבין, שהעובדה שכל רגע של השבת הוא ענין בפני עצמו היא פשוטה וידועה גם לולא הפסוק "מחלליה... " והלימוד המיוחד ממנו3.
2) אלא שיש לומר, שהס"ד בהמכילתא הוא משום שהחילול הי' בהיתר. שאז דוקא יש סברא לומר "נחלל את כולה", כי ענין השבת עצמו (משא"כ שביתת האדם בשבת) היא נקודה אחת, ומיכון שמצד פקו"נ הותר רגע זה (עיין צפנת פענח הל' שבת פ"ב ה"ב), נתבטלה במילא הקדושה של כל יום זה. משא"כ כשחילל באיסור, מכיון שהשבת עצמה לא נשתנה (ראה לעיל הערה 0), אין סברא לומר "נחלל את כולה", כי חיוב השביתה שעל האדם היא על כל רגע ורגע בפ"ע.
ועפי"ז יתורץ מ"ש במדרש לקח טוב (וכנראה שכ"ה גירסתו במכילתא) "שאם חילל חצי השבת מחמת אונס יכול לחלל שאר היום", שלפי גירסא זו מוכח, שהס"ד הוא כשחילל בהיתר דוקא - גם כשרק יחיד חילל.
אבל לפי הגירסא במכילתא שלפנינו "שחללו ישראל", "הקיפו את ארץ ישראל" (או "ערי ישראל" - לפי גירסת היל"ש), מוכרח כבפנים.
3) ראה צפנת פענח - להרגצובי - יתרו ע' צ' (שגם לפי הסברתו, שלפי המכילתא צריך ללמוד מ"מחללי'" שכל רגע ורגע דשבת הוא מציאות
נשא ג
ולפיכך, לגבי יחיד שחילל את השבת, אין לחשוב כלל ש"הואיל וחילל את מקצתה יחלל את כולה". ויש צורך ללימוד מיוחד מהפסוק "מחלליה..." רק במקרה של "גויים שהקיפו את ארץ ישראל...", כפי שיוסבר להלן.
ה קב'יעת השבת תלויה בספירת ישראל
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את הדין'? "היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת, מונה ששה ימים ומשמר יום אחד", ולפי שיטת הרדב"ז<, היום השביעי הוא שבת מדאורייתא לגבי יהודי זה. ולכאורה, תמוה: כיצד ייתכן שספירתו של ה"מהלך במדבר", אשר הוא עצמו יודע שאולי ספירתו אינה נכונה, תיצור מציאות של שבת?
והשאלה אף קשה יותר: אילו היתה השבת תלויה בספירת בית דין, היה אפשר להסביר זאת, שיהודי שאינו יודע מהי קביעות השבת לפי ספירת בית דין, נקבעת אצלו השבת לפי ספירתו שלו, כי השבת תלויה בספירה ובמנין. אך השבת היא "מקדשא וקיימא"" - קדושת השבת קיימת כשלעצמה, ואינה תלויה בפעולתם של
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.