42

מהנשיאים, מובאת" דעה נוספת: "כנגד הדורות שהיו מאדם הראשון עד המשכן, = וכנגד המצוות שנצטוו, הקריבו הנשיאים". כלומר, לפי דעה זו, כל הנשיאים הביאו את הקרבנות באותה כוונה - "כנגד הדורות... וכנגד המצוות...". מדוע אין רש"י מביא דעה זו מהמדרש, אלא בוחר דוקא את הדרשה "מיסודו של רבי משה הדרשן"?

יותר מכך תמוה: במדרש שם, לפי הדעה שהוזכרה לעיל, נאמר "מלאה קטורת - כנגד המילה הכתוב מדבר, שבעת שמלו ישראל במצרים... היה ריח הדם והערלה ערב לפני הקדושברוך-הוא כבשמים..." - ופירוש זה קרוב יותר לפשט"' מאשר פירושו של רש"י ש"קטורת" הוא רמז לתרי"ג מצוות, כי:

הקשר שבין הקטורת למילה הוא מצד עצם מהות הקטורת - "ערב... כבשמים", ואילו הקשר שבין תרי"ג המצוות ל"קטרת" הוא רק מצד הגימטריא של המלה קטרת. ויותר מכך: אפילו הגימטריא אינה כה "פשוטה": כדי שהקטרת תהיה שווה תרי"ג צריך רש"י להוסיף "ובלבד שתחליף קו"ף בדל"ת על ידי א"ת ב"ש..." - ובכל זאת סובר רש"י שפירושו קרוב יותר ל"פשוטו של

נשא ג

מקרא", שזהו הבסיס לפירוש רש"י על התורה, מאשר הפירוש "כנגד המילה... "?!

ב. = *בן חמש" מכיר בקיומס של חלקי תורה נוספים

הרא"ם מביא הסבר נוסף לכך שרש"י מציין כאן את כל הרמזים, כי עצם בחירת דוקא קרבנות אלו על ידי

הנשיאים טעונה ביאור, ולא כדי להסביר מהי המעלה ב"עצתם" של בני יששכר.

אך, גם לפי פירוש זה אין מובן מדוע בוחר רש"י דוקא את הפירוש "מיסודו של רבי משה הדרשן" ולא את הפירושים מהמדרש, ובנוסף לכך מתעוררת שאלה נוספת: אם לפי הפשט נדרש הסבר "מה ענין הכלים הללו..." - הרי רש"י היה צריך לציין זאת מיד בקרבנות של הנשיא הראשון?

וכיון שלגבי הנשיא הראשון אין רש"י מפרש "מה ענין הכלים הללו.." הכרחי לומר, שאצל "בן חמש למקרא" אין בכך קושי.

וההסבר לכך הוא: "בן החמש" יודע שבתורה יש גם "רמז" ו"דרוש"! בנוסף ל"פשט", אלא שעמו לומדים