38
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
חוץ מדין הנתינה לכהן. מכך מובן, שהמלים "ואיני יודע..." מתייחסות לדבריו הקודמים "שנאמר תביא בית ה' אלקיך". כלומר, מהפסוק "תביא..." המופיע בפרשות הקודמות - "איני יודע מה יעשה בהם".
וקשה: במלים "ואיני יודע... בא הכתוב ולימד... " מתכוון רש"י להסביר (כדלעיל בסעיף ז), שביכורים מובדלים בפסוקנו מכל שאר מתנות כהונה, למרות שתרומה גדולה דומה יותר לגזל הגר מאשר הביכורים, מפני שללא פסוקנו "איני יודע" - אין ידוע דין זה משום מקום אחר, אף לא מפרשות מאוחרות יותר, בשונה מתרומה, שלגביה נאמר בפרשת שופטים?* "ראשית דגנך... תתן לו" - לכהן,
ואם כך, צריך היה רש"י לומר "ואיני יודע שיהיו ניתנין לכהן", שבכך הוא החידוש ("לימד") שבפסוקנו לעומת כל שאר הפסוקים. מדוע אומר רש"י "ואיני יודע מה יעשה בהם", כיצד הוא מבהיר, שהוא מתייחס רק לפסוק "תביא בית ה' אלקיך"?
ההסבר לכך הוא: מלשון הפסוק "לכהן. לו יהיה", ולא "יתנו לכהן" וכדומה, כנאמר* לגבי תרומה גדולה "תתן לו", וכן במתנות כהונה אחרות, מוכח, שהפסוק קובע כאן שני דינים: (א) "אשר יקריבו לכהן", (ב) "לו יהיה". מהם שני דינים אלו? - על כך אומר רש"י "ואיני יודע מה יעשה
בהם". כלומר, מן הפסוק "תביא בית ה' אלקיך" המופיע בתורה לפני כן, אין יודעים "מה יעשה בהם". ועל כך מופיע הבירור, בהדרגה, בפסוקנו: "אשר יקריבו לכהן" - לאחר ש"תביא בית ה' אלקיך" יעשה בהם "יקריבו לכהן"5. ולאחר מכן מציין הפסוק דין אחר "לו יהיה", שלאחר הבאתם לכהן, יש לעשות בהם פעולה של "לו יהיה" - למסור אותם לכהן.
יא. רבי ישמעאל: "כללות... בסיני ופרטות באהל מועד"
אך אין מובן: מדוע מופיעה ההלכה שיש לתת את הביכורים לכהן רק בפסוקנו, ולא לפני כן, בפסוק "תביא בית ה' אלקיך".
על כך אומר רש"י "אמר רבי ישמעאל... ", שהפירוש "ואיני יודע מה יעשה בהם... בא הכתוב ולימד..."
הערות
- 2. יח, ד.
- 2. נשא א
- 3. שיחות
- 3. וי"ל ד"יקריבו" (משא"כ נתינתם לכהן) הוא פרט ב"תביא בית ה"א". ועפ"ז י"ל שבדרך הפשט, אפילו לאחר שהביאם לעזרה - טרם "ולקח הכהן הטנא מידך", לא קיים מצות הבאת ביכורים. וראה ביכורים פ"א מ"ח. רדב"ז לרמב"ם שם פ"ב ה"כ.
- 5. ואולי י"ל, שב' הענינים שבביכורים - הבאתם לכהן ונתינתם לכהן - הם דוגמת ב' הענינים ד"איל הכפורים" ו"אשם המושב": "איל הכפורים אשר יכפר בו" הבעלים (שגם זה הוא ע"י הכהן, כמ"ש (ויקרא ה, כו) "וכפר עליו הכהן גו'") - דוגמת הבאת הביכורים לכהן, שהוא פרט בהבאת הביכורים של הבעלים; "אשם המושב גו' לכהן" - דוגמת הנתינה לכהן. או י"ל, שבאשם המושב עצמו - ב' ענינים אלו, שהרי עי"ז הוא כפרתו (ראה לעיל הערה 18).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.