30

10 לקוטי יודע..." - כי: מהו החידוש בכך? בפסוק "תביא בית ה' אלקיך" אין שום הסבר* "מה יעשה בהם", ובודאי אין משתמע מכך, שבהבאת ההביכורים לבית המקדש הכוונה היא לנתינתם לכהן". ואדרבה: כל עוד אין הוראה אחרת, צריכים הם, לכאורה, להישאר ברשות הבעלים.

ב) אם רש"י מתכוון בכל זאת לבאר את החידוש שבפסוק, לפי פירושו "אלו הביכורים", די היה באומרו "ואיני יודע... תלמוד לומר לכהן לו יהיה". מדוע הוא צריך לפרש לאחר מכן "בא הכתוב ולימד על הביכורים שיהיו ניתנין לכהן"?

ג) אף אם בכל זאת נזקק רש"י, מסיבה כלשהי, לפירוש שבסיום דבריו "בא הכתוב ולימד על הביכורים שיהיו ניתנין לכהן", בכל זאת עדיין קשה

להבין: מדוע צריך רש"י להוסיף את המלים "על הביכורים" לאחר שכבר ציין לפני כן במפורש "אלו הביכורים", ודי היה באומרו "בא הכתוב לוימד שיהיו ניתנין לכהן"?

ד) שוני נוסף בפירוש רש"י לפי המסקנה ("אלו הביכורים"), לבין פירושו לפי הסברה האפשרית (שבפסוק זה מדובר על תרומה): בסיום הקושי "וכי תרומה..." הוא אומר "ומה תלמוד לומר אשר יקריבו לכהן" - כלומר, המילה "לכהן" אינה קשורה למלים הבאות "לו יהיה", אלא למלים "אשר יקריבו". ואילו לפי המסקנה, הניסוח הוא "תלמוד לומר לכהן לו יהיה" - המילה "לכהן" מופיעה בסמיכות ובקשר ל"לו יהיה"?

ה) שאלת רש" "כי תרומה מקריבין..." קשורה, לכאורה, רק למילה "תרומה", ולמלים "אשר יקריבו לכהן", שאליהן רומז רש"י ב"וגו'". מדוע אפוא מצטט רש"י גם את המילה "וכל (תרומה וגו')", שאינה קשורה, לכאורה, לתוכן פירושו? ובמיוחד כאשר מספר פסוקים לפני כן", לגבי "וכל טמא לנפש", אין רש"י מצטט את המילה "וכל".

ו) מדוע מציין רש"י את שמו של בעל הפירוש "אמר רבי ישמעאל" ואינו מסתפק בפתיחה "כי תרומה...". כלומר, מה מוסיפה להבנת הפסוק הידיעה שרבי ישמעאל אמר זאת?