17

ההסבר לכך הוא: כאשר יש כלי אחד בלבד, הוא בטל ל"קדש" שבתוכו. אך כאשר מצטרף אליו כלי נוסף משפיע הכלי השני גם על הראשון, ושניהם ביחד גורמים ל"כבלע".

יב. "בילוע" - על ידי שני הכיסויים

מנין מסיק רש"י שעל ידי שני הכלים ביחד נבלע הקודש?

ההסבר לכך הוא: אם נאמר, שהכלי הפנימי רק גורם לכך שהכלי החיצוני יוכל בעצמו להביא. לידי "כבלע", יוצא, שאף כאשר הכלי הפנימי הוא "כלי שאינו כליין" - אם רק הכלי החיצוני הוא "כליין", אין נחשב הדבר "כבלע" - כיון שרק על ידי הכלי החיצוני נעשה ה"בלוע" של הקודש, ולכן הוא מוכרח להיות "אינו כליין".

וכיון שבארון היה ה"בגד כליל תכלת" "מלמעלה" של "כסוי עור תחש", ולמרות זאת אומרת על כך התורה "כבלע את הקדש", כשהכוונה היא, כמובן, גם לארון (ובקל-וחומר), מובן, שבילוע הקודש נגרם על ידי שניהם. ולכן כך הוא גם בארון, שבו הכיסוי הראשון היה "במכסה עור תחש", אשר אינו "כליין".

לפי זה יוצא, שהדין שנפסק לגבי כלי בתוך כלי, ש"לא שני לן (=אין הבדל) בין עליון כליין ותחתון אינו כליין, להיכא דהוו איפכא (=לבין מקרה הפוך), בכל גוונא שרי" (=בכל אופן

מותר)* - מבוסס, לפי פירוש רש"י, על פסוק מפורש!

יג. שלושה סוגים בהסברים לנתינת התורה לבשר ודס

מהענינים של "ינה של תורה" שבפירוש רש"י זה:

פרשת במדבר נקראת לפני מתן תורה*. בשלושת הכיסויים - "פרוכת המסך", "כסוי עור תחש" ו"בגד כליל תכלת" - שהיו על הארון, ענין התורה, נרמז ענין מהותי במתן תורה, כפי שיוסבר להלן בסעיפים ט"ו וט"ז.

הסבריו של משה רבינו, שהתורה צריכה להינתן דוקא לבשר ודם, להיפך מטענת המלאכים "חמדה גנוזה... אתה מבקש ליתנה לבשר ודם ... תנה הודך על השמים"** - נחלקת, באופן כללי, לשלושה חלקים וסוגים:

א) מצד גופו של היהודי וצרכיו. כגון "אב ואם יש לכם", שמהם נוצרת מציאות הגוף**; "עושים מלאכה" ו"משא ומתן" - שעל ידם משיג האדם את צרכי הגוף.