14
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
5 לקוטי
זי הכיסוי השני - "בלוע" אך עדיין קשה:
א) כיצד מתאים הביטוי "בלוע", המצביע על דבר שנשכח ומתבטל, כדלעיל בסעיף ה', לגבי כיסוי הקודש, כאשר הכיסוי בטל לקודש?
ב) כיון שהכיסוי נקרא. "בלוע", יוצא, שכאשר מתכסים כלי הקודש על ידי הכנסתם לנרתיק, כבר מושלמת הפעולה "כבלע...". ואם כך, יוצא להיפך: מהמלים "ולא יבואו לראות כבלע את הקדש" משתמע, שאסור לבני קהת להביט כאשר מכניסים את הקודש "לתוך נרתק שלו", אך לאחר הכיסוי בנרתיק, כבר הושלם "כבלע את הקדש", ולפי זה כבר מותר להם להביט בזמן של "וכסו במכסה".
לכן מאריך רש"י בלשונו ואומר "ופרשו עליו בגד פלוני וכסו אותו במכסה פלוני, ובלוע שלו זהו כסויו": אילו היה לגבי כלי הקודש רק את הענין של "וכסו במכסה פלוני", לא
במדבר ג
היה נקרא הדבר "בלוע", כי, אדרבה: הכיסוי בטל לקודש, כדלעיל. אך כיון שבנוסף לכך, נערך לפני כן הכיסוי של "ופרשו עליו בגד פלוני", והבגד, בהיותו כנרתיק, כיסה את הקודש מכל צדדיו, כדלעילש, ועל זאת כיסו את הקודש בכיסוי נוסף, אין הכיסוי השני בטל כלפי הקודש, אלא הוא בולע את ה"קודש".
בדומה להלכה המופיעה בגמרא"י, ומכך שהגמרא מביאה זאת בפשטות ללא הוכחות וכדומה, הרי שהדבר מובן בהגיון פשוט, ויש לו מקום בלימוד בדרך הפשט: "בית שיש בו ספר תורה או תפלין... עד שיוציאם או יניחם כלי בתוך כלי".
ת. מכסה - אינו מיוחד לכלי מסויים
על הוכחה זו אפשר לשאול':: "כלי בתוך כלי" מועיל דוקא "בכלי שאינו כליין. אבל בכלי שהוא כליין אפילו עשרה מאני, כחד מאני דמי"י (=אבל בכלי המיוחד לדבר זה, אפילו עשרה כלים נחשבים כאחד). אך בעניננו, שני הכיסויים, הן הבגד והן המכסה היו
הערות
- 1. "יכניסו כו' לנרתקו", שע"י שאהרן ובניו מכניסים הכלים לנרתקם (משא"כ באם הפירוש ד"ופרשו בגד" הוא רק מלמעלה), לא יגעו בני קהת בהכלים. וכמו שמסיים בפרשה "ווכלה אהרן ובניו לכסות גו' ואחרי כן יבואו בני קהת לשאת ולא יגעו גו'". אלא שעדיין אינו מובן: מהי השייכות ד"וכסו במכסה" לעבודת בני קהת? ע"ז מפרש "ולא יצטרכו כו' אלא לשאת".
- 2. שהרי עבודת בני קהת לשאת את הכלים היא גם לאחרי פירוק המשכן ע"י בני גרשון ובני מררי (רש"י בהעלותך י, יז) ולא נזכר כאן ובפרט שעבודת בני גרשון ובני מררי נאמר בפ' נשא לאחרי עבודת בני קהת.
- 9. אבל, באם הבגד הי" רק על הכלי, לא הי' נבלע הקדש ע"י המכסה. שלכן אין רש"י מסתפק ב"ופרשו עליו בגד" וכותב (לפנ"ז) "לתוך נרתק שלו" (וראה לקמן סעיף יא באו"א).
- 0. ברכות כה, סע"ב. או"ח ס"מ.
- 1. בלימוד ע"ד ההלכה. אבל י"ל שגם ע"ד הפשט, כללות הענין וגם קושיא זו - הרי גם בן חמש למקרא מבין - שכל בגדיו העשוין בשבילו ובמדתו וכו' שלובשן זה ע"ג זה = כולם טפלין ובטלין לו.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד לקו"ש ח"ח ע' 14
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.