12
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אין מתקבל על הדעת לומר, שכיסוי כלי הקודש ייקרא "בלוע". כי במונח "בליעה" המשמעות היא, שהדבר הבלוע מתבטל כלפי הדבר שבו הוא נבלע. כדברי רש"י בפרשה קודמת? "ונשכח כל השבע - הוא פתרון הבליעה". ואילו כאשר מכסים משהו, אמנם, הדבר איננו נראה, אך הוא נשאר במלוא תוקפו ובשלימותו, ואדרבה: הכיסוי נעשה טפל ומתבטל כלפי הדבר המכוסה3.
ולכן, ללא פירוש רש"י, ניתן היה להסביר, שהמשמעות של "כבלע את הקדש" היא: בפירוק ה"קודש". כלומר, כאשר "והורידו את פרכת המסך..."?. פירוש זה היה מובן בכך שהביטוי "בלוע" מופיע בפסוקים נוספים לגבי פירוק המשכן, כגון "בלע ה' ולא חמל"<, לגבי הריסת המקדש.
במדבר ג
לכן מצטט רש"י גם את המלים "ולא יבואו לראות", כי מהן נובע ההכרח, שב"כבלע את הקדש" הכוונה היא לכיסוי של הקודש, ולא לפירוקו.
אילו היתה אזהרת התורה, שאסור לבני קהת להימצא במשכן כאשר "כבלע את הקדש", אפשר היה להסביר שהכוונה היא לזמן פירוק הקודש. אך כיון שנאמר "ולא יבואו לראות", ואזהרה זו חלה עליהם גם לאחר פירוק הקודש, כל עוד לא כיסו את הכלים לשומרם מפני ראיה, כנאמר לפני כן בפרשה "וכלה אהרן ובניו לכסות... ואחרי כן יבואו בני קהת לשאת"**, אי אפשר להסביר שב"כבלע" הכוונה היא לפירוק, כי אז היה נובע מכך, שמיד לאחר "כבלע את הקדש", אף לפני כיסוי ה"קודש" אחרי הפירוק, מותר להם להיות שם - דבר המהווה סתירה ל"ולא יבואו לראות"?:. לפיכך מסביר רש"י "בלוע שלו זהו. כסו"",
הערות
- 2. מקץ מא, ל.
- 3. ראה משנה שבת צג, סע"ב (הובא ברמב"ם ספי"ח מהל' שבת): "שהכלי טפלה לו" (ופשוט שדין זה הוא גם כשהאוכל מכוסה בהכלי).
- 4. כבראב"ע ובחיי כאן (וראה רשב"ם כאן).
- 4. אבל אין לומר ש"כבלע את הקדש" קאי על פירוק כל המשכן, שהרי נאמר (במדבר א, 1 "יורידו אותו הלויים" [ופשוט שאין לומר שהורדת המשכן הי" ע"י בני גרשון ובני מררי (פרש"י בהעלותך י, יז) והציווי "ולא יבואו לראות" הוא רק על בני קהת - שהרי כלפי לייאיי], והורדת המשכן הי' לאחרי כיסוי הכלים.
- 5. איכה ב, ב - הובא ברמב"ן כאן. (וברשב"ם כאן - דוגמאות לזה מעוד פסוקים).
- 6. *) אף שיש לומר (בדוחק), שאין ראי" מבני גרשון ובני מררי - מכיון שזה הי' עבודתם. (שלכן אין רא" גם מבני קהת עצמם ענכנסו למשכן כשהי" כבר על מכונו להכניס בו הכלים (פרש"י בהעלותך י, כא)).
- 6. ד, טו. (אבל אין מזה הוכחה כ"כ, כבהערה הבאה).
- 7. ואף שכבר נאמר לפנ"ז "וכלה גו' לכסות גו' ואחרי כן יבואו גו'" - בכ"ז הוזקק רש"י להוכיח ש"כבלע את הקדש" אין פירושו פירוק ממ"ש "ולא יבואו לראות" - כי במ"ש "ואחרי כן יבואו גו'", י"ל שכוונת הכתוב היא רק לפרש את עבודת בני קהת. אשר לא נצטרכו לבוא לשאת רק לאחרי שכלה אהרן ובניו לכסות הקדש [וע"ד פרש"י (לעיל ד, ה), שמה שנאמר "ובא אהרן ובניו גו" לאחרי "זאת עבודת בני קהת", הוא בכדי לומר שבני קהת לא יצטרכו אלא לשאת], אבל לא שיש איסור בזה (כ"א - בנגיעה). ולכן מעתיק רש"י "ולא יבואו לראות", שמזה מוכח שאסורים לבוא, עד לאחרי הכיסוי, בכדי שלא יראו. אבל ראה הערה הבאה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.