6

לפני הקמת המשכן, כאשר על ידי "ועשו לי מקדש" היו צריכים להגיע ל"ושכנתי בתוכם"* - בתוך פנימיותם - היה "מנין" מסוג שני??, ולא הספיקה ה"חיבה" שנתגלתה על ידי המנין בצאתם ממצרים, כי עתה היה צורך בהודעת החיבה, בגילוי נקודת היהדות, באופן מעמיק יותר, אשר יחדור וישפיע גם על הכוחות הפנימיים - ושכנתי בתוכם - שיהיו מוכנים לגילוי של "ושכנתי" בתוכם.

ולאחר הקמת המשכן, כאשר כבר עשו ישראל את העבודה במשכן והפכו להיות בעצמם "משכן" לקדוש-ברוךהוא, לא רק מפני "ושכנתי" מלמעלה, אלא מפני עבודתם העצמית - אז היה "מנין" שלישי: שחיבתן של ישראל, נקודת היהדות, נתגלתה גם מצד הכוחות הפנימיים עצמם, כדלעיל.

1 חודש א:יר ואהרן - העלאת המטה

בכך יובן מדוע היה המנין שלאחר הקמת המשכן רק "באחד באייר", ומדוע גם אהרן היה צריך להשתתף במנין בני ישראל ביחד עם משה:

ההבדל בין ניסן - חודש הגאולה, יציאת מצרים - לבין אייר - החודש של ספירת העומר - הוא: ניסן הוא המשכה מלמעלה למטה, ואייר. -

במדבר א

העלאה ממטה למעלה'. כך הוא גם ההבדל בין משה לבין אהרן, שמשה הוא "שושבינא דמלכא" ש"ממשיך" אלקות מלמעלה למטה, ואהרן הוא "שושבינא דמטרוניתא" - הוא מעלה את כנסת ישראל ממטה למעלה:.

וכיון שה"מנין" שלאחר הקמת המשכן היה כדי לגלות את נקודת היהדות לא רק מלמעלה למטה, אלא גם מצד הכוחות הפנימיים עצמם, ממטה למעלה - לפיכך הוא היה צריך להתבצע על ידי משה ואהרן יחדיו. ודוקא "באחד לחודש השני", כאשר יש גם ענין של העלאת המטה, ולא רק המשכה מלמעלה.

המנין בחודש אייר - הכנה למתן תורה

זהו הקשר בין פרשת במדבר, המתחילה בציווי "שאו את ראש..." (ויש לומר, ש"שאו" הוא גם מלשון נישואין) - לבין "יום חתונתו זה מתן תורה":