367

בענין ידיעה ובחירה ראה תו"א סוף פ' וירא, לקו"ת בהר ביאור שבתותי פיג, במדבר סוף ביאור בשעה שהקדימו, שערי תשובה לאדמוהאמ"צ שער הבחירה. ועוד. ועוד בזה בפיה"מ אבות (ג, טו) הכל צפוי והרשות נתונה. דעות חוקרי ישראל -- נקבצו באור שמח על הרמב"ם הל תשובה שם.

.. . מה שמקשה בענין ידיעה ובחירה, דכיון דסו"ס יודע הקב"ה היום מה שאני אעשה מחר הרי איני יכול למחר לעשות באופן אחר, מפני שאז תהי' הידיעה היפך האמת.

ההסברה בזה פשוטה: ענין הבחירה, היינו ענין היכולת בידי לעשות בפי שאבחור בלי כל הכרח, וגם בנדו"ד כן הוא, למחר היכולת בידי לעשות כפי שאבחור בלי כל הכרח, ויש בידי היכולת לבחור היפך הידוע למעלה. כי אין הידיעה דלמעלה מכרחת ושייכת כלל וכלל לבחירתי. ומה שהנני עושה דוקא באופן כך, הוא אך ורק מפני שבזה הנני בוחר בלי כל הכרח. ומלבד הדוגמא שבמכתבי הקודם (מאדם היודע עתידות, ומגיד מראש מה שפלוני יעשה למחר, שאין משפיע ומכריח את פלוני כלל), יש להביא דוגמא גם מסוג דהיפך ענין הבחירה. היינו מסוג ההכרח, והיא:

פלוני אומר שיודע אשר מחר כשתזרוק אבן יפול האבן סו"ס לארץ.

והנה כשיפול האבן לארץ, הרי איש לא יאמר שהאבן נפל למטה מפני אמירתו וידיעתו של פלוני, ואדרבה, הדבר הוא להיפך: מפני שהאבן נופל למטה -- ע'פ חוק שהטביע בו הקב"ה -- לכן יודע פלוני שיפול האבן למטה. ואם הי' חוק בטבע שיעלה האבן -- הי' גם פלוני אומר שיעלה האבן. וממש כן הוא בנדו"ד, שמפני שמחר אבחר בלי כל הכרח בעשי' באופן זה, לכן באה הידיעה למעלה ג'כ באופן זה. ואם הייתי בוחר מחר בלי כל הכרח באופן הפכי, היתה גם הידיעה דלמעלה באופן הפכי.

- החילוק בין הדוגמא והידיעה דלמעלה הוא בזה:

א) שמובן הדבר איך יודע פלוני ע"ד נפילת האבן -- (כי ידיעתו באה עִ"יי שיודע חוקי הטבע) -- אבל אינו מובן איך אפשר: לדעת מראש מה אבחור למחר, וע"ז בא התירוץ, שאין ידיעת הקב"ה מובנת, כי הוא וידיעתו חד הואי וכמשנ"ת ברמב"ם.

- עוד קושיא: איך אפשר שידיעת הבורא המהוה והמקיים את כל הנבראים בכל רגע, לא תשפיע עליהם כלל, והלא מחשבתו של הקב"ה בוראת