366

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

והיכולת למרות רצון בוראם, וכמשנ"ת בתניא פכ"ט. ופנימיות הטעם בזה הוא, מפני ששרש האדם הוא מבחי' גבוה מאד שאין מעכב על ידו, וכמ"ש בלקו"ת פ' אמור ביאור לד"ה והניף פ"ג. -- ויל"ע אם ישנה לבחירה אמיתית בנכרים, ועיין בד"ה כבוד מלכותך תר"ס. ואכ"מ.

ד) לכאורה ענין הידיעה וובחירה סותרים זא"ז, וכמו שהקשה ברמבים שם ובכמה ספרים ?

מענה: ובהקדמה: ישנם עגינים סותרים זא"ז, וא"א אלא שאחד מהם יהי' בטל לגמרי, או שלא יחולו שניהם בנושא אחד בבת אחת. וכמו בנדו"ד ענין הבחירה וענין הגזירה, שהם סותרים זא"ז. ולכן אחד מהם (גזירה) בטל לגמרי -- וכמוש"כ ברמב"ם הנ"ל ובכ"מ, שאין מעשי האדם בגזירה מלמעלה. -- או שאינו חל בנושא ההוא שחל ענין הבחירה -- וכנ"ל דגזירת ועבדום חלה על כללות האומה וענין הבחירה על אישים פרטים.

וישנם ענינים שאף שהם בעצמם אין סותרים זא"ז, אבל יש להביא ואי' מאחד מהם שהשני אינו אמיתי. ואז אפ"ל אחת מג' אלו: א) כנ"ל שאחד מהם בטל לגמרי. ב) כנ"ל, שאינם חלים בב"א בנושא אחד. ג) שאף ששניהם אמיתים בב"א ובנושא אחד, ובכ"ז ל"ק, כי הראי' אינה צודקת.

ובנדו"ד -- ענין הידיעה אינו סתירה לענין הבחירה. פירוש : ידיעתי ברור שאם אזרוק מחר אבן יפול סו"ס לארץ אין ידיעה זו עצמה סתירה לדיעה שתאמר שהאבן יש לו בחירה אם ליפול לארץ או להשאר באויר, שהרי גם לפי דיעה זו אפשר שיבחר האבן ליפול לארץ, אלא שידיעתו אינה אלא ראי' שאין בחירה לאבן. ואופן הראי' הוא, אשר כיון שידיעתי היא ברורה בלי שום ספק, ואת'"יל שיש לאבן בחירה איך אפשר לי לדעת מקודם במה יבחר האבן, היוצא מזה אשר את"ל, שאף שאינו מובן בכ"ז יש בידי לדעת מקודם במה יבחר האבן, הרי אין כאן ראי' כלל.

או עַ"י דוגמא שני': ראובן יודע עתידות, שיגיד בנוגע לשמעון הנמצא בקצוי תבל (היינו שא'א שישפיע עליו בשו"א), מעשיו ופעולותיו שבעתיד, אין אמירתו משפעת על בחירתו של שמעון, אלא שראובן יודע ששמעון יבחור בבחירתו החפשית אופן זה. היינו שבחירתו של שמעון משנית את ידיעתו של ואובן ולא להיפך. הבחירה היא הסיבה והידיעה המסובב, והוא ממש כמו הידיעה הבאה אחר הבחירה שפשיטא דאין סותרים זא"ז, מפני שהבחירה היתה חפשית כי לא הושפעה מהידיעה, ואדרבה הידיעה תלוי' בתוצאות הבחירה, וזהו אופן כבי', ידיעת הקב"ה, וכמרז'יל (יהושלמי ר"ה פ"א הייג, שם סוף יומא): הקב"ה רואה את הנולד. ואם תאמר כיון שהבחירה היא חפשית לגמרי, א"כ איך אפשר לדעת מקודם במה יבחר -- ע'ז תירץ הרמבים (שם) שאין ידיעת הקב"ה כידיעתינו ואין בנו כח לידע איך ידע הקב"ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.