364

עוקרת מגורן זה, ואיך יתקדש כבש זה מפני שישנם תשעה בגורן אחר. במלות אחרות, יציאה בפתח אחר -- קובעת את הגורן. ואין ענין לחלק בזה בין התשיעי והעשירי.

ומ"ש דהל' דהעשירי קדש אפילו לא יצא וכו' -- הגה בכמה ענינים כלל הוא דהוברר למפרע באופן זה או הפכי.

ואיבע"א מפורש, וכמו שציינתי במכתבי הקודם [רש"י כת"י דיה מנין הראוי (בכורות נט' ב') דמת או יצא לפתח אחר. וברש'יי שם ,שלא נתקדש העשירי". ואיירי באין שם אלא י].

ותמי' גדולה מה שמעתיק מספר (שאינו ת"י) שכתב דלשון רש"י זה אינו מדוקדק כי בלא"ה פטור כיון שהעשירי קדש, שהרי מפורש ברש"י שאינו קדוש. ואולי ראה רש"י כת"י ולא ראה רש"י (סתם), ועד"ז הוא בפירוש הר"ח ב"מ ו' סוף עב וז"ל, שיש לו עשר צאן בדיר וכו' קפץ כו' נפטרו במנין הראוי למעשר אע"פ שלא יצא וכו ...

(ממכתב ח' תמוז תש"כ)

אבות פ"א

. . . שוב מצאתי ג"כ בסדה"ד חלק תו"א מע' אבטולמוס, ומציין שם לסי גלגולי נשמות בסוף הספר וחס"ל מעין ה' נהר כ"ה. ומש"כ בכל הנ"ל כדבר ידוע, שאבטליון למד תלמידים שאינם מהוגנים ונעשו צדוקים - צע'ג איפה מסופר זה. ולולא דמסתפינא, הייתי אומר בפשיטות: דבכת"י הראשון הי' כתוב אנט', והכוונה לאנטיגנוס איש סוכו, והמעתיק נתחלף לו בין נו"ן לבי"ת, ופי' הרי"ת אבטליון. אבל קשה לשבש דפוס כל הספרים הנ"ל וגם במדרש תלפיות מע' גלגולים שבכולם כתוב אבטליון . ..

. . . בענין אבטליון וגלגולו -- קשה בעיני להוסיף, כהשערת כת"ר, מדעת עצמנו שורות אחדות. ואם משום קושיא -- הרי שערי תירוצים לא ננעלו. משא'כ בתקון שהצעתי במכתבי, שהמעתיק נתחלף לו אות נ' באות ב' שצורתן דומה ביותר שהיא שגיאה קלה ביותר ובמילא גם מצוי.