350

... במ"ש אודות תספורת בנו שי' שימלאו לו ג' שנה בי"ד שבט ושואל אם ישהה בתספורת לל"ג בעומר הבע"ל -- וכנראה ממכתבו אשר נוהגים החסידים באה"ק ת"ו לעשות כהנ"ל.

והנה ידוע עד כמה העריכו רז"ל גודל ענין המנהג, ובכל זה הנה מה שכותב שישנם מקדימים התספורת לל"ג בעומר אף שלא נמלאו ג' שנים, לא נראה לי כלל, כי אפילו את"ל שהתספורת במירון חשובה יותר מאשר הענין תספורת לג' שגים, הרי אפשר לאחר התספורת אבל לא להקדים. ובהנוגע אם לאחר עד ל"ג בעומר, הנה אף אם הדיחוי רק לאיזה ימים יש לעשות את זה (ראה ג"כ שעיית לשו"ע או'"ח סתקל"א סיק ב), אבל בנוגע לכמה חדשים צ"ע, כיון שמחשבים התספורת לענין חינוך בקדש וכדיוק לשון כ"ק מו"ח אדמו"יר, בהשארת פיאות הראש וכו' והתחלת חינוך שהוקדשה מכמה שנים ודורות בודאי שמעוררת המשכה מלמעלה על המחונך, וכשדוחים התספורת הרי גם המשכה זו באה רק לאחר זמן וחסרה פעולתה בהשבועות. שבינתים.

מ"ש אודות כניסתו לחדר, באם לחכות ליום מלאת לו ג' שנים או להקדימו, ה"ז תלוי באופן חינוכו עתה, שבאם גם בבית נזהרים עמו באיזהו ענינים וכנהוג בכמה בתי ישראל, לכאורה אין למהר בכניסתו לחדר (ראה הגהת של"ה תושב"כ פ' קדושים חלק ד"ח: בד' . . מולנכו לביה"ס) עד יום הנ"ל, אבל אם ע"י הכניסה יתוסף בהנהגות האמורות ג"כ, שאז אין זה ב"כ ענין של לימוד אלא של חינוך, לא גרע מחינוך בבית שאינו קשור בתאריך האמור.

ישנם נזהרים מלימוד לפני ג' שנים וע"פ מ"ש ג' שנים כו' יהיו לכם כו', אבל לא ראיתי אנ"ש נזהרים בכגון דאָ, ולכל היותר יש לחלק בין לימוד בע"פ ללימוד בכתב, ויעוין דיוק לשון רבנו הזקן הל' ת"ת ריש פרק א', ועפ"ז מתורץ בפשיטות גם מה שהעיר בביאורי הגר"א שו"ע יו"ד סי' רמ"ה...

67 ב"ה, ב' כ' מרחשון תשי"ב

... ובמענה על הודעתו אשר ביום ו' טבת הבע"ל יתמלאו שלש שנים לבנם יהי רצון שיגדלוהו לתורה לחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה.

ומועתק פה קטע ממכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר מש"כ בענין התספורת לשלש שנים וז'"ל :

₪ . . ובדבר גזיזת השערות ,אַפשערעניש" -- הוא דבר גדול במנהגי ישראל ועיקרו הוא בהחינוך דהשארת -- פיאות הראש. ומיום הגזיזה והנחת פיאות של הראש נהגו להדר להרגיל התינוק בענין נשיאת ט"ק וברכות