347

וקבלה באצילות לבדה (עיי"ש בתו"א הנ"ל, תניא ספ"מ בהגה, קו"א סד"ה להבין מ"ש בפע"ח).

והנה סדר ישיבת הזקנים -- לענין השקו"ט והפלפול, אין חילוק כ"כ בין היושב תחלה או הבא אחריו. אבל לענין פסק ההלכה, הרי בדיני ממונות הטו"ט מתחילין מן הגדול היושב תחלה, וד"נ מתחילין מן הצד (סנה' פ"ד).

וע*יפ כל הנ"ל יובן מאמר הירושלמי -- דכשבא רע"ק להושיב את רימ ור"ש ע"פ הסדר, שזה נוגע בענין פסק ההלכה, הושיב תחלה את ר"מ, שהי' מאיר עיני חכמים בהלכה (עירובין י"ג, ב). נתכרכמו פניו של ר"ש, בידעו כחו בפלפולא דאורייתא (שבת לג, ב) ושהוא מארי דרזין דאורייתא, והממוצע לשאר התנאים וכנ"ל, -- (אף את'ל שמקצת ממעלות אלו באו לר"ש זמן רב אחר שנסמך ע"י רע"ק, אבל מקצתם היו גם קודם לזה, והעיקר שידע יכולתו בזה, מה שיוכל להשיג, כי בוצין בוצין מקטפי' ידיעא).

א"ל רע"ק -- דייך שאני (שכינתא, מל' דאצי' -- עיין זח"א ו, ב. ובכ"מ. וראה ג"כ סוכה נג, א: אם אני כאן כו'. ששם מקום הקבלה, כנ"ל) ובוראך (תלמוד בבריאה, נמשך משכינתא שבבריאה, כנ"ל) מכירים כחך, (אף שעדיין לא נתגלה כ"כ בפועל בנוגע לפס"ד ההלכה שהוא ביצירה כנ"ל. ולכן קאמר בוראך ולא יוצרך) (ועיין ביאור ענין .כח" בארוכה בלקוית לגי פרשיות נו, ג*) וכיז הם מעלות נפלאות, ולכן דייך, אף שבהלכות פסוקות, יצירה, ישב ר"מ בתחלה.

-- ומבוארות כל הפליאות הנ"ל, וד"ל.

70 ב"ה, ל"ג בעומר, ה'תש"כ