323
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
והנה ידועה השאלה מהו תוכן הציווי קדושים תהיו והחידוש בו, כי הרי זהו ענין התורה בכללותה ומצותי' וענין כל אחד ואחד מציוויי התורה. והביאור בזה, אשר הציווי הוא בדבר כללי, שנהי' פרושים מן המותרות. אע'פ שלא הוזהרנו מהם בתורה ולא נאסרו עלינו, יזהיר שנהי' גקיים טהורים ופרושים מהם.
ולכאורה יאמר האדם ובפרט בעשותו חשבון צדק בנפשו ויעריך מצבו אליבי דנפשי' -- דייך מה שאסרה תורה, והלואי שיקיים כל ציווי התורה המפורשים, אלו שהן מדאורייתא, מדרבנן ועד לדקדוק קל של דברי סופרים וחומרות האחרונים. ורק מי שכבר הגיע לדרגא זו -- עליו להתעסק בעבודה הנעלית הזו -- פרושים מן המותרות.
ולכן מקדים הכתוב ומדגיש, שהדבור הוא -- אל כל עדת בני ישראל, אין יוצא מן הכלל. וטעם הציווי הוא -- כי קדוש אני ה' אלקיכם, שעפייז מובן ופשוט כי לכל אחד ואחת מופנה הציווי, כיון שלכל אחד ואחת נאמר אנכי ה' אלקיך, טעמו של הציווי וסיבתו.
ועדיין הקושיא במקומה עומדת -- איך יעלה לעבודת קדש עצמך במותר לך והרי כשל כחו בעונו באסור לו (עכ"פ עון עקיביו -- שאדם דש בעקביו). והתירוץ בכתוב זה עצמו, ע"פ עוד פירוש בו -- לפיו תובן האפשריות ויכולת המלאה למלאות הציווי -- כי הדיבור הי' אל כל עדת
ענין התורה בכללותה: ומקרא כתיב ואתם תהיו . . וגוי קדוש וכתיב אלה הדברים (זח"ג ר"פ זו -- פא, א).
ומצותי': קדושים תהיו . . הי' קדוש בעשותך כל מה שצויתיך (סהמי"צ להרמביים שרש 1).
וענין כל אחד: כמרז'"ל: כשהק' מחדש מצוה על ישראל הוא מוסיף להם קדושה (מכילתא לשמות כב, ל).
והביאור בזה : רמב"ן קדושים יט, ב. וצ"ע שלא מנאו במנין מ"ע (וגם לא והתקדשתם). אבל מדשתחק הרמב"ן להרמב"ם (בהשגותיו לשרש ד' שבסהמ"צ) בנוגע לקדושים תהיו משמע דלהלכה ס"ל כהרמב"ם שהוא ציוי לקיים כל התורה, ולא כבפי' כאן -- פרושים מן המותרות (וכן בנוגע לוהתקדשתם - אף שמתרץ שם דעת בה"ג -- ליי לא ס"ל). ובס' חרדים (סוף חלק מ"ע מה"ת) שממנין תרי"ג -- לגאון ור"ש ' גבירול -- קדושים תהיו . . שיפרוש מן המותרות. ולהעיר מהשינוים בנדו"ז בתניא ספכי"ז וספ"ל.
זייך , . תורה : ירוש' נדרים רפ"ט. וראה ח"פ להרמב"ם פ"ד. לקו"ת מטות (פד, ב).
וסיבתו : בתו"כ כאן : קדושים תהיו כי קדוש אגי ה"א -- פמליא למלך ומה עליי להיות -- מחקה למלך.
כשל כחו: לקו"ת דברים (סב, ד), ומרז"ל גטין (ע, א) מוסיף שגם בכח הגוף בושל.
עון עקיביו : ראה תהלים מט, ו ובתנחומא ומפרשי התורה ר"פ עקב. אוה"ת שם.
עוד פירוש : כי דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע (רש"י וישלח לג, כ) ולפעמים רבות לא פליגי.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.