320
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ומה שנענשו נו"א במיתה -- י"ל דימי המילואים שאני. ועיי"ש המשל
בזחה'ג ה, ב. וגם הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כו ולהעיר מתיב"ע ריש אחרי: בנוי דאהרן כהניא רברביא ...
(ממכתב כ"ו אדר ה'תש"י)
- . . ע"פ מרז"ל בפטפטייא דאורייתא: כדעת הרמב"ם (סהמ"צ מל"ת שמז) דואל אשת עמיתך גו' אזהרה לאיש בלבד -- כ"כ גם בסמ"ג לית צז. (וכנראה בס' יראים בסרי"ד ג"כ צ"ל: הזהיר צורנו על הגואף -- ולא +הניאוף" כבדפוסים). ובחינוך מצוה לה ,וכפל זה הלאו" ובמנ"ח שם ,מתרין בו מלאו זה דכאן או מלאו דואל" -- עפ"ז חסר הביאור שחיינו דוקא בנוגע לאיש.
מדברי הרמב"ן (אחרי יח, כ): ואפשר שאמר כו' טעם האיסור -- צע"ג אם יש ללמוד מזה בנוגע להלכה, שהרי: א) מסיים שאין טעם זה נוגע להלכה (לעונש). ב) חחזר בו וכותב : והנכון בעיני כי בעבור כו' (ולא כתב: ועוד יש לומר, או כיו"יב). ג) חותם שם: ורבותינו דרשו -- ששכוונתו לרבותינו בהלכה שבתורה.
(ממכתב ב' סיון ה'תשכ"ה)
קדרושים
הערות
- 1. בשו
- 1. כתובות עה, א.
- 62. ראה שמו"ר רפמ"ו. רד"ה ביהשמעיצ, צ"ט. ולהעיר מרדייה לך לך תרכיז.
- 3. רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
- 4. ב"ק יז, א. ולהעיר ממאמרי דייה ושננתם (אוה"ת -- להצ"צ -- פ' ואתחגן).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.