309
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
במתיבתא דרקיע ספיא, וז'יל הכתר נמשך ממל' דא"ס שהוא רק בחי' אור וזיו מהמאציל עצמו. א) ספק אצלו בתיבת שהוא, אם קאי על הכתר; וא"כ אינו מובן שהלא גם מל' דא'ס הוא רק אור וזיו, או שקאי על מל' דא"ס, ואז א"מ שהי' צ"ל היא בלי נקבה:
בירור הספק הוא כי נמצא מאמר זה ג"כ בספר המצות להצ"צ ובהנוסחא של הצ"צ -- דק"ג ע"א -- וז'יל שם: הכתר נמשך ממל' דא"ס ובחי' המלי היא נק' בשם אור וזיו מהעצמות. ומה שקשה לו שהי' צ'"ל גם בלקו"ת היא. וכמ"ש בספר המצוות, הנה ידוע שבכלל במאמרי דא"ח אין מדקדקים בכגון זה, לבד מספר התניא חלק א' וכיו"ב, שדיוקו בל' זכר וגקבה יחיד ורבים וכו'. ויש להעיר מהשקו"ט שהי' כגון זה בין הרש"ל והרמ"א כנדפס בתשו' הרמ"א סי' ד' עיי"ש באריכות, ויש להעיר ממ"ש הרשב"ץ בח"א סי' מ"ג והובא בשדי חמד כללי הפוסקים סי' ט"ז ס"ק ס"ה וז"ל: אין שום פגם להחכם אם אינו יודע דקדוק לשון והמלות וכמו שישנם כמה שגיאות ע"פ הדקדוק בפיוטי ר"א הקליר שהי' מגדולי החכמים. ואפשר ג"כ שאי הדקדוק בדקדוק במאמרי דא"ח -- הוא ע"ד מ"ש הרמ"א בשו"ת הנ"ל, שהוא מפני המעתיקים.
בנוגע לנידון דידן בלקו"ת הנ"ל, יש לתרץ גם באופן אחר, והוא ע"פ המבואר בדא"ח בלשון התפלה : ואמונה כל זאת -- ל' נקבה, וקיים עלינו - ל' זכר (לקו"ת פ' עקב דט"'ז סוף עמוד ד') כי ספי' המל' כשעומדת בסוף עולם העליון -- ה"ה מקבל, וכשנעשית ראש לעוה'ז ה"ה משפיע. וזהו שתחילה היא אמונה כל זאת ואח"כ וקים עלינו. וגם בלקו"ת כאן המבאר איך נמשך בכתר ממל' דא"ס, היינו שהוא בחי' משפיע וממשיך להכתר, לכן אמר המל' הוא ל' זכר, כי הוא נמשך למעלה. והצ"צ כתב היא ל' נקבה, כי כפל עוד הפעם ובחי' המלכות וכנ"ל ,הכתר נמשך ממלי דא"ס ובחי' המל' היא נק' וכו' " שמדבר בבחי' המל' לא רק באור הממשיך את הכתר כ"א בכללותה ובעיקרה, ולכן כתב היא.
ב) מה הוא כפל ל' אור וזיו, ולא די בזיו לבד.
הנה, כנ"ל, דבר גדול הוא לתרץ כָפילת לשונות כמו אלו ואפילו בתניא ח"א. ועיין בשער היחוד והאמונה פרק ג' בהדיוקים אשר שם, שהוזכרו שם אור לבד וזיו לבד ושניהם יחד, ולפעמים קדם אור לזיו ולפעמים זיו לאור. ועד"ז בכ"מ.
ובכלל -- עפ השמוש בלשונות אלו בכמה ענינים מובן החילוק שבין אור לזיו, הן בהמשפיע והן בהמקבל. ובנוגע להמשפיע האור הוא יותר עיקרי מאשר הזיו -- שהוא ענין חיצוני וטפל ביחס לאור. ולכן חל' בכ"מ : אור מעין המאור: האור דבוק בהמאור וכו" וכו -- ולא זיו. ובנוגע להמקבל הנה האור, מצד היותו ענין נעלה, מעין המאור -- כללות קבלתו הוא באופן
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.