306

במצות (יעויין שו"ע אדה"ז חאו"ח מהד"ב סו"ס ד'), בן עשרים (ראה לקו"ת במדבר ד"ה מבן עשרים) -- היינו ייט שנה ולי יום או כ' שנה פחות ל' יום (ותלוי בשתי הדיעות שהובאו בשו"ע אה"ע ס' קנ"ה סייב, ועייג"כ הלי ת"ת לרבינו הזקן רפ"א בקו"א).

וא"כ כשגדל בשנים מתקרב ג"כ למדרי' כניסת נפש דקדושה יותר מעולה . ..

ב'יה י"ז מנ"א תשכ'א

. . . מוחזר ומצו"ב השו"ת ע"ד שהחיינו בברית מילה. ואין הזמ"ג לעיון כדבעי. בכ"ז מפני החביבות והכבוד אעיר עכ"פ בחפזה:

לענין דברכת שהחיינו רשות כו' -- עיין פסייד להצ"צ בסופו בלקוטים וש"נ.

בנוגע לשהחיינו בפורים ביום -- מצינו ג"כ פלוגתת המחבר והרמ"א. אבל בהיפך מדעתם במילה (שו"ע או"ח ר"ס תרצ'"ב, יו"ד סרס"ה ס") -- שמזה הוכחה דלא מטעם שברכת שהחיינו שונה נגעו בזה.

זה שהספרדים דלונדון ואמסטרדם וכו' מברכין שהחיינו במילה -- מוכח שחלוק הנוהג בפועל הוא -- לא בין א"י וחו"ל, כ"'א בין ספרדים ואשכנזים.

לכאורה. לא זו הדרך להכריע פס"ד למעשה שנחלקו בו ראשונים ואחרונים -- ע"י ראיות מש"ס, ששני המד"א בודאי לא אשתמיט להו.

ואת"ל -- ה"ז שהש"ס לא אשתמיט בשום מקום להזכיר שהחינו במילה -- מוכיח כמנהג האשכנזים שאין לברך.

וראה בזה בס' כתר ש"ט (טעמי מנהגים) להרב גאגין ח"א דף תקס"ג -- נוסף על הטעם שלא לברך מפני צער דינוקא ודשמא נפל הוא (נזכרו בשו"ת המצו"ב) -- הובאו בס' טעמי מנהגים עוד ב' טעמים: משום דרמיא אבי דינא (שבה"ל), טוב יותר שמלכתחילה לא תהי' ערלה (הרה"צ מרוזין). ועָייג'כ מצות מילה בסהמ"צ לאדמו"ר הצ"צ.

₪70

ב'יה, כ"א שבט תשייא

. . . ובמה ששאילנא קדמיכון אם למנוע המנהג שמאחרין המילה עד אחרי המנחה כדי שיהי' ברוב עם.

הנה זריזין מקדימין למצות דוחה לענין דברוב עם הדרת מלך כדמוכח בר"ה (לב, ב) אבל לכאו', מילה שאני דטוב שיהי' בשמחה כמו שקיבלוה