296
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שזהו היפך לענין הספירה -- היינו בירור ולא ספק, שלכן צ"ע אם הי' יכול לברך אפילו אם כל הימים הי' סופר ב' ספירות).
יבקש הרבנים לפס"ד בהנוגע לחגה"ש, כי ע"פ הנ"ל חגה"יש (הנקבע
רק ע"י ספירת כאו"א ולא דב"ד) צ"ל אצלו מוקדם יום אחד (ש"ק ויום א)*
(ממכתב ימי הספירה תשי"ח)
*) ראה בארוכה לעיל ע' 283 ואילך. המו"ל.
. . . בהנוגע לברכת מי שמסתפק באיזה יום לספירה עומד . . סברת שו"ת דבר אברהם, שאין לברך על ספירת ספק, כיון שעצם ענין הספירה הוא - ידיעה ברורה דיומא, ואין מקום לברך באם ספק בידו, עד"ז מצאתי במכ"ע שערי ציון [כנראה שנת תרצ"ה (חסר השער -- בטופס זה שבידי)] נזכר בשם הרב רי"א ווינגרד, -- ואף שסברא שכלית היא, אבל נגוד לסברא זו בהחלט הוא, שאת'ל שכן הוא הדין, הרי בכ"מ שלא הגיעו השלוחים (בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי') -- לא קיימו מצות ספירת העומר (כדבעי) מעולם, ופשיטא שלא ברכו עלי', שהרי בששה עשר בניסן עדיין לא היתה ידיעה ברורה בידם, שהרי חגגו יו"ט שני מפני הספק, ובמילא לא יכלו לברך, ובעצם הספירה -- הרי לא היתה בידם ידיעה ברורה, ובמילא חסר גם בהתמימות של כל המ"ט ימים, ואיך זה אפשר שלא נזכר בש"ס ענין תמוה כזה ? אין הס' דבר אברהם ת'י, ואיני יודע אם עמד על נקודה זר...
. . . בשאלתו כשסופרים ספירה אחר עלינו, אם לאמר קדיש לאחר הספירה, הנה אי איישר חילא הייתי מנהיג, מתאים שלא להרבות בקדישים שלא לצורך, שיאמרו הקדיש רק לאחר ספירת העומר ולא בין עלינו להספירה, ואם בשו"א אין מסכימים ע"ז ורוצים לאמר קדיש יתום לאחר עלינו, הנה אפשר לאמר הקדיש גם לאחר הספירה -- אם מנהג המקום כן הוא +..
(ממכתב י"ג ניסן תשי"ב)
הערות
- 1. (ממכחב כ"ג תמוז, תשי"ח)
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ו'תטו לקו"ש ח"ז ע' 296
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.