295

לפלא הכי גדול -- שכנראה הר"י לא ,תפס הענין" *: זוהי שאלה שא"א לומר בה נלך לחומרא, נצא לכל הדעות וכיו"ב -- והצעתו שלא יהי' פס"ד ,מוזר" היינו שלא יספור לעצמו (היפך הש"ס) -- צריכה בירור בפוסקים : איך זה ידלג לילה א' ולא יספור כלל (או יספור ב' פעמים) שזהו לא רק ,מוזר", כ"א היפך המושג ;תמימות" (לא חסר ולא יתיר).

ולהוסיף: ההסברה שלי יש לאמרה גם בסגנון אחר (לא ספירה לעצמו - אף שזהו היסוד -- כ"א) שעושה כמקום שיצא משם. בנוגע לספה"ע

ובמילא גם בנוגע לחה"ש. (ממכתב ח' תשרי תש"ל)

*) דלקו"ש הנ"ל. המו"ל. 67 . . . הערתו אינה ברורה כל צרכה. וכנראה שצירף שני אופנים שונים

בהחלט -- בנוגע להשינוי במנין הימים שאפ"ל בין 1) הנמצא בצד אחד של קו התאריך 2) העוברו ממזרח למערב 3) העוברו ממערב למזרח.

המדובר בהשיחה הוא רק בהשינוי -- ע"י העברת הקו -- בהסדר דהימים בספה"ע, בשבוע וכו"

אפשרי עוד שינוי נוסף -- ע"י הליכתו ממזרח למערב או להיפך שעי"ז. מקצר או מאריך מדת המעל"ע, שזה דורש שקו"ט מיוחדת וקשה למצוא יסודות בש"ס וכו' -- ע"ד שבת (קיח, ב) ממכניסי שבת בטבריא וממוציאי שבת בציפורי, אבל לא זהו ממש. וקל --

ועד שבימינו -- הרי אפשר שיסובב כדור הארץ כמה פעמים במעל"ע אחד ותזרח לו השמש כ"פ במעל"ע זה ופשיטא שלא יספור ספה"ע ע"פ שקה"ח אלו (או -- ימות השבוע) וראה ס' שצויינו בקצש"ע -- שערים

המצוינים בהלכה ריש הל' שבת, ועוד. (ממכתב ט' כסלו תש*ל)

1)* בנוגע להבא -- ישמע מאחר.

2) יספור ע"פ מה שהתחיל (שלדעתי זוהי העיקרית אצלו) וליתר שאת גם כפי שסופרים כאן, ובהפסק ביניהם ולא בסמיכות (דמחזי כשיקרא, וגם

₪ נכתב במענה לא' שנסע בימי הספירה -- מאוסטרלי' לארצוה"ב דרך קו התאריך, ובליל א' לבואו בירך וספר כמו שסופרים בארצה"ב (אעפ"י שכבר ספר ספירה זו) ואחרי הפסקה ספר ג"כ כמו שסופרים באוסטרל", ומליל ב' ואילך בירך וספר רק כמו שסופרים בארצה"ב, אם נכון לעשות כן. המו"ל.